טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

218 חלק שני הראשון קרוי "יחידות להמשך טיפול ומעקב," שתפקידן לתת ייעוץ, הדרכה ותמיכה לצוותי המרפאות בקהילה, אולם האחריות לטיפול הישיר בחולה נשארת בידי רופא המשפחה ובידי המרפאה בקהילה. הדפוס השני הוא "יחידות לטיפול בית," שבהן צוות היחידה נוטל בפועל את האחריות לטיפול בחולים המרותקים לבית והם למעשה נגרעים ממצבת המטופלים של רופא המשפחה. הצוות ביחידות אלה כולל רופא, אחות ולרוב גם עובד סוציאלי ופיזיותרפיסט. מבחינת מאפייני המטופלים בכל הקופות, הסיבה העיקרית לקבלת חולה לטיפול היא ריתוקו לבית והעובדה שאין הוא יכול להגיע למרפאה או לרופא המשפחה. עם זאת, נמצאו הבדלים במידת החשיבות שמייחסים לעיקרון זה בעת ההחלטה על טיפול בחולה בבית ובמידת ההקפדה בין הקופות ובין היחידות השונות באותה הקופה לגבי טיפול בחולים המסוגלים להגיע למתקני הקופה בקהילה. נמצאו גם הבדלים במאפיינים הרפואיים של החולים ובסל השירותים הניתנים על ידי הקופות השונות. הדיון בהמשך יציג מודלים לטיפול בית בשתי קופות חולים, תוך השוואה ביניהם. מודלים לטיפול בית בקופות החולים בישראל חלק זה של הפרק יתמקד בתיאור המודלים הקיימים בשלוש קופות החולים הגדולות בישראל, שבהן ריכוז גדול של זקנים: כללית, מכבי ומאוחדת. בשירותי בריאות כללית מבוטחים כיום 753,379,3 איש, מתוכם 494,115 (%8.21) הם בני 56 ומעלה; במכבי שירותי בריאות מבוטחים 050,198,1 איש, מתוכם 066,541 (%7.7) הם מעל גיל 56; בקופת חולים מאוחדת בסך הכול 011,320,1 מבוטחים מתוכם 178,75 (%7.5) הם מעל גיל 56 (המוסד לביטוח לאומי, 0102). שירותי בריאות כללית - יחידות להמשך טיפול ומעקב קופת חולים כללית מפעילה כיום רשת של עשרות יחידות להמשך טיפול ולטיפול ביתי ברחבי הארץ, במסגרתן עובדים מעל 000,1 אנשי צוות ומטופלים כ-000,03 חולים בשנה. הרקע להקמת היחידות להמשך טיפול בראשית שנות ה-07 (של המאה הקודמת), שירתה קופת חולים כללית כ-%58 מתושבי המדינה. כאז, גם היום, מרבית הקשישים והחולים הכרוניים השתייכו לקופה זו, אשר כארגון הרפואי הגדול יזמה פיתוח והקמה של יחידות להמשך טיפול ברחבי הארץ. היחידות הוקמו מתוך ראייה כוללנית לצורכי המטופלים הקשישים ובני משפחותיהם, וכחלק מראייה אינטגרטיבית לשירות כוללני, תוך שמירה על רצף הטיפול, תיאום הטיפול עם הגורמים