טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

220 חלק שני המצטבר מפעילותה של "כללית בית" היווה את הבסיס להמשך הפעלת שירות של טיפולי בית ללקוחות הקופה, באמצעות היחידות להמשך טיפול, בשנים שלאחר סיום פעילותה. הסקירה שלהלן תתאר את מטרות היחידות להמשך טיפול, כפי שהן קיימות היום בקופת חולים כללית, אוכלוסיות היעד, מרכיבי השירות, המבנה הארגוני שבמסגרתו הן פועלות, קשרי הגומלין עם המרפאות הראשוניות, היקפי הפעילות, מסגרות הפעילות, שיתופי הפעולה עם המשאבים הקהילתיים ואתגרים לעתיד. מאפייני השירות כיום, במסגרת אסטרטגיית הקופה להבטיח איכות גבוהה של טיפול רפואי, תוך אבטחה של רצף טיפול: קהילה-אשפוז, קהילה-קהילה, אשפוז- קהילה, ומתוך ראייה כוללנית את צורכי הקשיש ומשפחתו, היחידות מספקות מערך של שירותים כוללניים רפואיים, סיעודיים ושיקומיים בבית המטופל ומהוות כתובת לגורמים שונים, הן בפן המקצועי והן בפן הארגוני: בתי חולים; צוותי מרפאות ראשוניות ויועצות בקהילה; חולים ובני משפחותיהם; גופים ציבוריים וגורמים בקהילה. על פי תפיסת השירות בקופה, המרפאה הראשונית מהווה את יחידת הבסיס לשירותיה ללקוחות. מתוך כך, לכל מטופל ישרופאמשפחה ומרפאת-אם, שאליהםהוא בחר להשתייך. הצוות הרב-מקצועי במרפאה הראשונית כולל רופאים, אחיות, שירותי רוקחות ומינהל. שירותי עבודה סוציאלית ותזונה ניתנים על פי צורך, כמו גם שירותי רפואה יועצת. בהתאם לתפיסה זו, וכפי שהודגם בסקר של מכון ברוקדייל (גרוס, ברמלי-גרינברג ומצליח, 7002), הכתובת הראשונה לפניות המטופלים היא רופא המשפחה וצוות המרפאה הראשונית. צוות המרפאה מערב את צוות היחידה להמשך טיפול, בהתאם למורכבות מצבו הרפואי של החולה ולצרכים המתעוררים במהלך הטיפול. אפשרות נוספת להפניית מטופלים ליחידות להמשך טיפול היא ישירות ממסגרות אשפוזיות שונות, כגון: בתי חולים כלליים, בתי חולים לחולים ממושכים, מרכזי יום ומכוני שיקום, לשכות רווחה, ועוד. במקרים אלה, היחידה להמשך טיפול תוודא מתן מענה מיידי למטופל, תוך יידוע צוות המרפאה הראשונית וגיבוש תכנית טיפול כוללנית ומותאמת למטופל ולמשפחתו.