טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

228 חלק שני לאומי, לשכות הרווחה, מערכת החינוך, משרד הבריאות, משרד הביטחון ועמותות, כגון: אשל, "עזר מציון", "יד שרה", ועוד. שיתוף הפעולה בא לידי ביטוי הן בייצוג צורכי המטופל ומשפחתו והן בתיאום הטיפול בין הגורמים השונים. אתגרים וכיווני פעולה לעתיד לקופת חולים כללית מסורת ארוכת שנים (בת כ-04 שנה) בהפעלת היחידות להמשך טיפול. במהלך שנות פעילות היחידות חלו שינויים ותמורות הן במטרותיהן, הן במשאבים המופנים לפעילותן והן במערך הארגוני שבמסגרתו הן פועלות. מעל לכל עולה תמונה ברורה של מגמת עלייה גוברת והולכת בהיקף מרותקי הבית והמיטה ובצרכיהם בקהילה. יש להניח, ששחיקת מקורות הסל (של חוק ביטוח בריאות ממלכתי), לצד החרפת מצוקת האשפוז, יגרמו להמשך המגמה של שחרור החולים מבתי החולים לקהילה ברמת מורכבות גבוהה יותר. מודל היחידות להמשך טיפול, מסגרות פעילותן והרכבן חייב להתאפיין בגמישות מרבית תוך התאמתן למציאות העסקית שבה הן פועלות (במרכז הארץ - בסביבה עתירת מיטות אשפוז או בריחוק מבתי חולים), למאפייני האוכלוסייה, למצאי כוח האדם שבאזור (מחסור בכוח אדם מקצועי בפריפריה הגיאוגרפית ובפריפריה התרבותית - למשל קלינאיות תקשורת דוברות ערבית, פיזיותרפיסטים דוברי אתיופית), להרכב הצוותים במרפאות הראשוניות וליכולותיהם, שכן גם בתחום זה קיימת הטרוגניות רבה, הנגזרת מרמת הידע והניסיון המשתנה בקרב הצוותים הראשוניים. הטיפול בקהילה מהווה אתגר מקצועי וחברתי של הגורמים הרפואיים, אך גם של הגורמים החברתיים, שכן מצבו הרפואי של החולה הוא רק אחד הגורמים המשפיעים על תפקודו וסיכוייו להידרדר. גורמים סביבתיים וחברתיים, כגון: עריריות, רמת השכלה, רמת הכנסה, קיום ביטוח רפואי פרטי, משפיעים על מידת תלותו של הפרט במערכות הרפואיות והחברתיות הציבוריות, ומשליכים גם על הצורך בשירותי היחידות להמשך טיפול. עובדה זו חייבת להילקח בחשבון בבואנו להגדיר משאבים ומסגרות תקציביות. הקצאה מתאימה לצורכי האוכלוסייה, הכשרת כוח אדם לפריפריה, תוך התאמה והנגשה תרבותית, הגמשת תהליכי עבודה חוצי מסגרות ומשרדים והגברת ההכשרה לתחום, הן בהכשרות למקצועות רפואה וסיעוד והן במסגרות הכשרה בהתמחות, יסייעו לצוותים ליישום מיטבי של שליחותם, בטיפול במרותקי הבית והמיטה.