טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

23 טיפול בית בזקנים המוגבלים בתפקודם העצום במספר הקשישים, גידול שרק ילך ויתעצם בעשרות השנים הקרובות. משום כך, במדינות המערב שוררת דאגה רבה. המדינות שנדונו ומדינות אחרות מחפשות אלטרנטיבה להספקת שירותים ארוכי-טווח לקשישים ונמצאות בתהליך של הרחבת המערכת הטיפולית לטווח ארוך. בכל הארצות שנדונו, אשפוז הולם לטווח ארוך אינו אפשרי מבחינה כלכלית. הכול מסכימים על הצורך הדחוף בפיתוח מערכת הולמת לטיפולי בית, אשר תאפשר את השארת הקשיש במסגרת המשפחתית והקהילה. דבר זה, לדעת רבים, יוזיל את הטיפול ויקל על עומס מערכת האשפוז. מערכת זו תמיד תהיה בתפוסה מלאה ויש להשאירה כמערכת תומכת לטיפולי בית ולטיפולים במסגרת הקהילה. ראשית המחקר בנושא הטיפול בקשישים בישראל המחקריםהראשוניםבישראלבסוגייתהביטחון הסוציאלי והביטוחהסוציאלי, כוללהתייחסות לנושא הטיפול בקשישים, החלו כבר בתקופת המנדט הבריטי. המחקר הראשון התפרסם בשנת 4491 על ידי יצחק קנייבסקי-קנב, סוציולוג וחבר הנהלת קופת חולים הכללית. קנייבסקי-קנב היה גם החוקר הראשון שעסק בבעיות הדמוגרפיות של אותה תקופה, דן בצמצום שחל בילודה מחד גיסא, ובהזדקנות האוכלוסייה מאידך גיסא. קנייבסקי-קנב ציין, בין יתר דבריו, כי עד אז הייתה העלייה גורם מכריע בהרכב ובחיזוק היישוב בארץ ישראל, עלייה שהייתה צעירה ובריאה, אך הוא הוסיף כי בעתיד יהיו שינויים חריפים בהרכב העלייה והתכוון בדבריו אלה לקליטת עליית מצוקה של קשישים (קנייבסקי, 4491). קנייבסקי-קנב היה גם מיוזמי הקמתה של קרן האינוולידים - קרן נכות, בשנת 9291 על ידי קופת חולים הכללית כמוסד רווחה ראשון שטיפל באנשים בעלי צרכים רפואיים ייחודיים, רובם ככולם נכים או חולי נפש. מאחר שרוב חברי קופת חולים הכללית, שהיו בני היישוב החדש, היו עולים חדשים צעירים ובריאים ולא נזקקו לשירותים סיעודיים, שאלת הטיפול בקשישים לא שולבה באוכלוסייה המטופלת של קרן נכות. אוכלוסיית הקשישים של היישוב הישן, בעיקר בירושלים, שלא הייתה חברה בקופת חולים הכללית מטעמים אידיאולוגיים, המשיכה להיות מטופלת על ידי מוסדות קהילתיים או במסגרת המשפחתית המסורתית. למעשה, במשך שנים רבות היה קנייבסקי-קנב החוקר היחיד אשר התייחס, גם אם באופן תיאורטי, לסוגיה העתידית של הטיפול בקשישים בחברה הישראלית. חלק גדול מחוקרי החברה הישראלית בתקופת המנדט דחקו נושא זה הצידה, מאחר שרוב הציבור הישראלי ביישוב היהודי בארץ ישראל היה צעיר והעיסוק בסוגיית הטיפול העתידי בקשישים נראה רחוק ושולי. עם הקמתה של מדינת ישראל היה זה קנייבסקי-קנב אשר דחק לשלב את נושא הקשישים במוסד לביטוח לאומי, שהוא היה מיוזמיו ומייסדיו, מתוך ראייה ארוכת- טווח לצורכי המדינה. זאת, לאור השינוי הדמוגרפי שחל בהרכב האוכלוסייה הישראלית