טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

239 טיפול בית בזקנים המוגבלים בתפקודם סיכום הטיפול הרפואי בבית מהווה כיום אחד השירותים המתפתחים במהירות בקופות החולים השונות על מנת לצמצם את הצורך באשפוזים, בטיפולים רפואיים יקרים ובהשמות מוסדיות. זאת, על מנת לאפשר לזקן להישאר בביתו ולהימנע מכל אותן תוצאות לוואי הכרוכות באשפוזים וגם כדי לרסן את ההוצאה הציבורית על מתן שירותי בריאות יקרים, בעיקר כשמדובר באוכלוסייה זקנה, עתירת צרכים בריאותיים. יש להניח, כי הצרכים בתחום זה ילכו ויגדלו באופן משמעותי לאור התחזיות בדבר ההזדקנות המהירה של האוכלוסייה והגידול בשיעור הזקנים בני 58 ומעלה, אשר עם ההזדקנות הולכת ומתרבה התחלואה הכרונית והמוגבלות התפקודית שלהם. מתוך תיאור היחידות לטיפול בית בשתי קופות החולים הגדולות (כללית ומכבי), אפשר לראות, כי קיימים קווי דמיון רבים ביניהן במאפיינים השונים של המבנה הארגוני, סל השירותים ודפוסי הפעילות של השירות, אך יש גם קווים דומים ומקבילים בהיבטים אחרים, כמו: אוכלוסיות יעד, דרכי הפנייה, הרכב הצוותים, ועוד. האגף לגריאטריה במשרד הבריאות יצא בשנה האחרונה ביוזמה מבורכת לתמרץ את הקופות לפתח את הטיפול הרפואי בבית, כדי לצמצם את הצורך בהשמות במוסדות לטיפול ממושך. השאלה היא עד כמה יש בתמריצים אלה כדי לעודד את הקופות לפתח תכניות לטיפול רפואי בבית. כפי שנאמר לעיל, קיימים עדיין אתגרים רבים על מנת לייצב את השירותים לטיפול בית ולהביא אותם למיצוי מיטבי. די להזכיר שני אתגרים: הראשון, הפיזור הגיאוגרפי והנגישות לשירותים אלה. מעצם טבעם, שירותי הבריאות מתרכזים באזורי המרכז, שהם צפופי אוכלוסייה. האתגר הוא לאפשר נגישות וזמינות שוויונית לכלל אוכלוסיית הזקנים, גם זו הגרה בפריפריה ובאזורים דלילי אוכלוסייה. אתגר מרכזי נוסף הוא להביא לשילוב בין כל הגורמים והשירותים המספקים שירותים לאוכלוסייה המרותקת לביתה. למשל, היחידות לטיפול רפואי בבית אינן משולבות עם הטיפול הביתי הניתן לזקנים המוגבלים בתפקודם והמקבלים שירותי מטפלת באמצעות גמלאות הסיעוד של הביטוח הלאומי. שילוב ותיאום בין נותני שירותים אלה יאפשר מתן מענה כוללני ומיטבי לזקנים הזקוקים לשירותים השונים על מנת להזדקן בביתם ובסביבתם המוכרת.