טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

24 חלק ראשון עם בואה של העלייה הגדולה בשנות ה-05, אשר כללה מספר רב של קשישים, שהחברה נדרשה לקלוט אותם ולטפל בהם. שינוי דמוגרפי זה היה הבסיס גם למחקריו של יעקב קלנר, אשר בחן את ראשית התהוותה של המדיניות הסוציאלית בחברה הישראלית על רקע היותה מדינת הגירה. ניתן לראות בכך המשכיות למחקרו של קנייבסקי-קנב, 03 שנה קודם לכן. קלנר סקר את יחסי הגומלין בין בעיות העלייה והמדיניות הסוציאלית בימי העלייה השנייה, והבליט את הבעייתיות שבעליית המונים מאורגנת (קלנר, 7791). הוא ניסה להראות, כי מדיניות הרווחה הרווחת בישראל מקורה במגמה עוד מימי העלייה השנייה, וכי החלתה על הקשישים הייתה חלק מאידיאולוגיה חברתית ציונית שהביאו עימם החלוצים. בין החוקרים הראשונים בנושאי סיעוד ורווחה במדינת ישראל היה ח"שהלוי, חבר הנהלת הדסה וסמנכ"ל משרד הבריאות בשנות ה-05. הלוי היה חלוץ המחקר בטיפולי היום בישראל ופרסם עבודתו זו בשנת 1791. הלוי תאר אמנם את תחילתה של שיטת טיפולי היום, אולם עדיין לא כלל בה בלעדית את אוכלוסיית הקשישים, אלא התמקד בתחום הפסיכיאטרי, האונקולוגי, הדיאליזה ורפואת הילדים. בפועל, שיטת הלוי לטיפול יום הועתקה לאחר מכן גם לאוכלוסיית הקשישים בישראל (הלוי, 4791). חוקר מרכזי בתחום הפתרונות הסוציאליים לטיפול בקשישים הנדרשים במדינת ישראל הוא אברהם דורון, ממייסדי בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים. בסדרת מאמרים שהתפרסמה בכתב עת של הביטוח הלאומי - "ביטחון סוציאלי," תיאר דורון את המציאות, את הדרכים ואת הפתרונות הנדרשים במדינת ישראל בהווה ובעתיד לבעיית הסיעוד לקשישים. אחד ממחקריו הידועים והמקיפים ביותר בתחום בעיות הסיעוד לקשישים היה סקירה משווה לגבי מכלול השירותים לקשישים בשמונה ארצות. מטרתו הייתה להכיר את מכלול השירותים לקשישים בארצות אלה, כדי ללמוד מן הניסיון הבינלאומי באשר לפיתוחם של שירותי רווחה לקשישים בישראל (דורון, 9791). במאמר נוסף בנושא, דן דורון בהיערכות החברתית בישראל לנוכח התעצמות האוכלוסייה הקשישה. דורון הדגיש את החשיבות שבניתוח ובהבנה החברתית של הקשישים בהתייחס לארצות מוצאם, על מנת לתכנן בצורה נכונה את השירותים עבורם (דורון, 1991). חוקרת נוספת אשר הטביעה את חותמה במחקר העוסק בדפוסי הטיפול בקשישים היא ברנדה מורגנשטרן. בסדרת מאמרים שפורסמו בחוברות "ביטחון סוציאלי" של הביטוח הלאומי, סקרה החוקרת את דפוסי הטיפול לטווח ארוך בקשישים (מורגנשטרן, 7891) ובחנה סוגיות ומגמות בתכנון ובהפעלת חוק הסיעוד (מורגנשטרן, 3891). כמו כן, ערכה מחקר משווה של אסטרטגיית הרפורמה בטיפול בזקנים באוסטרליה והשלכותיו על הנעשה בישראל.