טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

255 טיפול בית בזקנים המוגבלים בתפקודם ועוד הראה המחקר, כי נורמות של תפקיד פיליאלי וסולידריות משפחתית בין-דורית קשורות Lowenstein & Daatland , 2006; Lowenstein , Katz לתרבות משפחתית ומדיניות רווחה ( ). מנתוני המחקר עולה, כי שירותים נדיבים יותר של מדינת רווחה, כמו & Daatland , 2004 בנורבגיה, לא דחקו את רגלי המשפחה אלא תרמו לשינוי ביחסים הבין-דוריים ועודדו יותר תמיכה רגשית מהמשפחה. הנחקרים בכל חמש המדינות העדיפו את האחריות המשותפת Daatland & Lowenstein והרחבת מערך השירותים האינסטרומנטליים על ידי המדינה (, 5002). מחקרים שבחנו את אחריות המדינה למול המשפחה בהקשר לחוק הסיעוד מצאו, כי המשפחה אינה מתנערת מאחריותה, אולם הטיפול שלה מקבל ממדים שונים ומתמקד יותר במתן תמיכה רגשית ובסיוע בקבלת החלטות הקשורות למצבו של הזקן (בייץ-מוראי ומורגנשטין, 2991; קטן ולבנשטיין, 0002). מדיניות חברתית בהקשר של אחריות לטיפול בזקן משקפת את היות המדינה מדינת רווחה, אתהיכולתהכלכלית להקציב כספים למטרה זו ואתמערכתהערכיםשל משפחתיות ואחריות כלפי טיפול בבני משפחה זקנים. מערכת הביטחון הסוציאלי הישראלית משלבת ארבעה דפוסים: דפוס הסעד, דפוס הביטוח הסוציאלי, דפוס הקצבאות הקטגוריאליות ודפוס הרווחה הנלווית לעבודה (גל, 5002). בישראל קיימת מערכת מפותחת של שירותים מיוחדים לזקנים - ציבוריים, פרטיים וולונטריים. שירותים אלה מעוגנים במספר חוקים. ביטוי להיותה של ישראל מדינה בעלת תרבות משפחתית חזקה נמצא בחוק ייחודי לישראל - חוק "דיני מזונות - משפחה, 9591", לפיו ילדים בוגרים חייבים לדאוג לכלכלת הורים וסבים, אם אלו אינם יכולים לכלכל את עצמם. במקביל, החוק בישראל תומך במטפלים בלתי- פורמליים בעזרת מספר חוקים שיועדו לשם כך: תמיכה בתחום התעסוקתי-כלכלי - זכאות להיעדרות בשל מחלת הורה או בשל מחלת בן זוג על חשבון ימי מחלה, מכוח חוק דמי מחלה התשנ"ח-8991; זכאות לקבלת פיצויי פיטורין ממעביד בשל התפטרות בגלל מצב רפואי של בן משפחה - סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורין, תשכ"ג-3691; קבלת זיכוי במס בשל השתתפות במימון בסידור מוסדי של אב /אם - סעיף 44 לפקודת מס הכנסה; זכאות לקבלת הבטחת הכנסה ללא צורך במבחן תעסוקה, למי שמטפל בבן משפחה חולה - סעיפים 2, 7 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-0891. אחד החוקים המרכזיים שנחקקו לרווחת הזקנים בקהילה ומשפחותיהם הוא חוק ביטוח סיעוד (6891), אשר פרק ז' בספר זה דן בו בהרחבה. בחוקים אשר הוזכרו לעיל אין אחידות לגבי זהות בן המשפחה הזכאי להטבות, והגדרת בן המשפחה היא מצומצמת. על אף ההתפתחות החיובית, עדיין ניתן להצביע על מחסור בשירותים הן בתחום המוסדי והן בתחום הקהילתי (בריק, 2002), מציאות המקשה מאוד על בני משפחה עובדים. מכל האמור לעיל ניתן לשער, כי להגדרתה של ישראל כחברה מעורבת מבחינת סוג משטר הרווחה הנהוג בה תהיה השפעה על עמדותיהם ונכונותם של מעבידים ליישם בארגונם מדיניות התומכת בעובדים המטפלים בקרובי משפחה זקנים.