טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

258 חלק שלישי אישי מקצועי. כ-%04 היו נעזרים בטיפול חילופי בזקן, באפשרות לעבודה מהבית, בעבודה חלקית או בהפחתת שעות העבודה ללא תשלום. מסתבר, כי הממונה הישיר הוא הכתובת השכיחה ביותר (%77) לפנייה עבור עובדים הנתקלים בבעיה במישור האישי בשילוב בין עבודה וטיפול. כ-%02 מהעובדים הנתקלים בבעיה פונים אל אנשים אחרים במקום העבודה ורק אחוז מזערי מהעובדים פונים אל עובד הרווחה בארגונם. מנבאי הקונפליקט עבודה-משפחה בקרב עובדים על ידי מאפיינים אישיים וארגוניים על מנת לנבא מהם המשתנים המשפיעים על הקונפליקט בין טיפול לעבודה בקרב העובדים, נערך מבחן רגרסיה מרובה, שבו הוכנסו מאפיינים אישיים (מין, מצב משפחתי, השכלה, הכנסה) ומאפיינים ארגוניים (גודל הארגון, מגזר, והאם קיימת בו מדיניות כלפי עובדים המטפלים בקשישים) כמנבאים אפשריים של עוצמת הקונפליקט (לוח מספר 1). הרגרסיה נערכה בשני מודלים, כאשר בראשון הוכנסו מאפייני רקע עיקריים של העובד ובמודל השני, בנוסף על מאפייני הרקע הוכנסו גם מאפייני הארגון. זאת, כדי לבחון אילו מבין שתי קבוצות המשתנים בעלת ניבוי חזק יותר. למשתני הרקע תרומה רבה יותר להסבר השונות - %91 מאשר למשתני הארגון התורמים עוד %41. הממצאים מצביעים על כך, כי מבין משתני הרקע, המשתנים אשר השפיעו באופן מובהק הם מצב משפחתי (מטפלים נשואים חווים רמה נמוכה יותר של קונפליקט) והשכלה (ככל שהשכלתו של העובד גבוהה יותר הקונפליקט שהוא חווה בשילוב בין עבודה וטיפול הוא חלש יותר). בנוסף על משתנים אלה, גם למין נמצאה תרומה מובהקת לניבוי הקונפליקט במודל השני, כאשר נשים מטפלות חוות קונפליקט גבוה יותר. מבין מאפייני הארגון רק משתנה אחד היה בעל השפעה מובהקת על הקונפליקט - קיומן של תכניות המיועדות להקל על העובד להתמודד עם כפל התפקיד של עובד ומטפל בהורים קשישים. מבין משתני הארגון, לא נמצאה השפעה מובהקת לגודל הארגון (ארגון קטן הוגדר במחקר זה כמעסיק עד 001 עובדים, בינוני מעסיק בין 101 ל-008 עובדים וארגון גדול מעסיק מעל ל-008 עובדים) או למגזר שאליו הוא משתייך (ציבורי או עסקי).