טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

319 טיפול בית בזקנים המוגבלים בתפקודם הזקן לבין המטפל הזר נתפסו כטובים יותר, כך המטפל הזר היה יותר שבע רצון מהעבודה; מאפייני הטיפול - ככל שהמטפל העיקרי הקדיש יותר שעות בשבוע לטיפול בזקן, ככל שהמאמץ בעבודה היה נמוך יותר וככל שמידת האוטונומיה של המטפל הזר בעבודתו (שיקול דעת וסמכות לקבל החלטות) הייתה רבה יותר כך הוא היה יותר שבע רצון מעבודתו (יקוביץ, 0102א). עם זאת, יש לציין את ריבוי המקרים של החלפת מטפל זר. נמצא (בר-צורי, 1002) כי כ-%54 מהזקנים העסיקו בעבר מטפל זר אחר, כאשר כשליש מתוכם החליפו מטפל זר בשל חוסר שביעות רצון ממנו וברוב המקרים האחרים המטפל הוא שעזב. גם במחקרה של יקוביץ (0102א) נמצא, כי כ-%07 מהמטפלים הפיליפינים שטיפלו בזקנים טיפלו בעבר בזקנים אחרים, כאשר הסיבה העיקרית (%5.36) לסיום עבודתם הקודמת הייתה אמנם פטירה של הזקן או מעבר לבית אבות, אך בכ-%01 מהמקרים הם עזבו בגלל בעיות עם בני משפחה, %5.21 עזבו בגלל בעיות בתשלום השכר ועוד כ-%5.21 עזבו בגלל שהעבודה הייתה להם קשה או בגלל בעיות בתקשורת. במילים אחרות, בשני המחקרים נמצא, כי כשליש עזבו את עבודתם מחוסר שביעות רצון מסיבות שונות. נתון זה מצביע על שיעור תחלופה די גבוה של המטפלים הזרים, כאשר הסיבות השכיחות לפיטורי העובד הזר היו ברוב המקרים אי-התאמה של המטפל למטופל מבחינת היחס והגישה או גם בשל אי-התאמה פיזית של העובד לנתוני האדם הסיעודי שבו עליו לטפל. מכאן ניתן להניח, כי באותם מקרים שבהם אחד הצדדים אינו מרוצה ממשנהו, מסיים העובד הזר את עבודתו והוא מוחלף בעובד זר אחר. מימון מטפל זר מחקרים שונים שנערכו בארץ מראים, כי למצב הסוציו-אקונומי של הזקן משקל משמעותי בהחלטה וביכולת להעסיק מטפל זר. אמנם ברוב המקרים קיימת השתתפות של גורמים ציבוריים במימון העסקת מטפל זר, בעיקר גמלאות הסיעוד המשולמות על ידי המוסד לביטוח לאומי ו/או גורמים משתתפים אחרים (כמו קרן ניצולי השואה), אולם העסקת מטפל זר מחייבת השתתפות עצמית מצד בני משפחה ומהזקן עצמו. זאת, משום שאין בגמלת הסיעוד כדי לכסות את מלוא העלות של שכר המטפל הזר והתנאים הנלווים לשכר ). בחלק מהמקרים (%7.52) העלות במלואה אמנם מכוסה על ידי הזקן ו/ Iecovich , 2009( או משפחתו ואולם, יש כאלה אשר יש בידיהם היתר להעסיק מטפל זר, אך הם אינם עושים זאת מאחר שידם אינה משגת לשלם את ההפרש שבין ההוצאה הנדרשת לבין גובה גמלת הסיעוד המשולמת להם או משום שאין הם זכאים כלל לגמלת סיעוד (בר-צורי, 0102). של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (7991) עולה, כי קיים קשר מובהק בין רמת +60 מסקר ההכנסה של הזקן לבין העסקה של מטפל זר: כשליש מהזקנים שהעסיקו מטפל זר היו בעלי רמת הכנסה של עד %05 מהשכר הממוצע לעומת כשני שליש בקרב זקנים שלא העסיקו מטפל זר. עוד נמצא, כי הסיכוי של זקנים בעלי הכנסה גבוהה ובינונית להעסיק