טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

320 חלק שלישי מטפל זר היה גבוה באופן משמעותי לעומת זקנים שהכנסתם הייתה נמוכה (ברודסקי ועמיתיה, 4002). לסיכום, ממצאי מחקרים מצביעים על כך, כי המטפל הזר מבצע את מרבית הפעולות הקשורות בטיפול אישי בזקן ופעולות הקשורות לעבודות משק הבית. עם זאת, בני המשפחה ממשיכים להיות מעורבים בצורה פעילה במתן טיפול אישי לזקן, בעיקר ביום המנוחה של המטפל הזר וכאשר מצבו התפקודי של הזקן כה ירוד עד אשר מטפל אחד אינו מסוגל לתת מענה מיטבי לצרכיו המורכבים והמגוונים של הזקן. ברוב המקרים, המשפחה מתמקדת בעיקר בנושאים כספיים ובנושאים הקשורים לניהול הטיפול בזקן ולניהול ענייניו. ממצא נוסף הוא, שברוב המקרים מערכת היחסים הנרקמת בין הזקן לבין המטפל הזר היא טובה והזקן ומשפחתו מרוצים מהטיפול ומהיחס של המטפל הזר, כפי שגם הזקן מרוצה מעבודתו של המטפל. יש לסייג ולומר, כי במקרים שבהם אחד הצדדים אינו מרוצה אין המטפל הזר ממשיך לעבוד באותו מקום והוא מפוטר על ידי מעסיקיו או עוזב מיוזמתו. ברוב המקרים אין בסיוע הציבורי כדי לממן את מלוא העלות של העסקת מטפל זר ולכן זוהי נחלתם של מי שהכנסותיהם בינוניות עד גבוהות, מה ששולל אפשרות זו מזקנים מיעוטי אמצעים. כאמור, המחקר בתחום זה הוא בראשית דרכו והמחקרים שנסקרו פותחים כר נרחב למחקרים נוספים. למשל, שאלות בדבר יחסי אמון המתפתחים בין הזקן, משפחתו והמטפל הזר הם סוגיה הראויה לבחינה מחקרית, בעיקר לאור העובדה שמטפלים אלה מגיעים מתרבות שונה, מדת אחרת וברוב המקרים גם אינם דוברים את שפתו של הזקן. הספרות המקצועית נהגה לחלק את מערכות התמיכה לשתי תת-מערכות עיקריות: פורמלית ולא פורמלית אשר לעתים מחליפות אחת את השנייה ולעתים משלימות זו את זו. העסקה של מטפל זר הגר עם הזקן מטשטשת את הגבולות שבין הפורמלי והבלתי פורמלי ולמעשה יוצרת דפוס חדש, היברידי, שיש מקום להרחיב בו ולהעמיק את הבנתו. מדיניות הממשלה לגבי העסקת מטפלים זרים התופעה של העסקת מהגרי עבודה בתחום הסיעוד מתרחבת והולכת בהתמדה. למרות זאת, אין מדיניות ממשלתית מגובשת בנושא. מחד גיסא, נחקקו מספר חוקים ונקבעו הוראות אשר נותנים לגיטימציה להעסקת מטפלים זרים ומטרתם הסדרה של תנאי העסקתם, כפי שיפורט להלן. מאידך גיסא, יש כוונה לצמצם את מספרם ואין מענה לבעיות אנושיות וחברתיות שונות, אשר נוכחותם בארץ יוצרת, כמו מתן אפשרות להתאזרחות ולשילוב חברתי, בעיקר כאשר נולדים להם ילדים הגדלים ומתחנכים בארץ. הדיון הציבורי סביב החלטת הממשלה לגרש חלק מילדי העובדים הזרים הוא רק דוגמה אחת לכך.