טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

322 חלק שלישי כוח אדם שקיבלו רישיון לעסוק בכך. נוהל של משרד התעסוקה, מסחר והתעשייה, שהתפרסם בשנת 7002 (נוהל לשכות פרטיות להבאה, תיווך ולטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד) בעקבות החלטת ממשלה מס' 844 מתאריך 6002.9.21 ושנכנס לתוקף בשנה שחלפה, מפרט את הכללים הנוגעים באופן מיוחד להעסקת מטפלים זרים בסיעוד וקובע, כי העסקת מטפלים זרים בסיעוד תיעשה אך ורק באמצעות לשכות תיווך לעובדים זרים בענף הסיעוד וכי חל איסור להעסיק עובד כזה שלא דרך לשכת תיווך כזו. המעסיק הישיר של המטפל הזר הוא הזקן בעל המוגבלות, הנזקק לטיפול ולסיוע במשך רוב שעות היממה (סעיף 2ג בנוהל). מטרתו של נוהל זה היא "הסדרת ההעסקה של עובדים זרים בענף הסיעוד... כדי להבטיח לעובדים אלה תשלום שכר ומתן תנאים הוגנים, להגביר את האכיפה כנגד מי שגובה תשלום שלא כדין מהעובדים הזרים לשם הבאתם לישראל וכן לאפשר את הניוד של העובדים הזרים בענף הסיעוד ובכך למנוע את הכבילה של העובדים למעסיק ספציפי." סעיף 8 בנוהל מגדיר, בין היתר, כי לשכת תיווך כזו תעסוק בהתאמה ובשיבוץ עובדים למטופלים, תדאג להכשרתם בארץ מוצאם, לחתימת הסכם בין המטפל הזר לבין מעסיקו, להשגת היתר עבודה והארכתו, להעסקת עובדים סוציאליים כדי שיפקחו וידריכו את המעסיק ואת העובד לגבי זכויותיו של כל אחד מהצדדים וידווחו לממונה על זכויות עובדים זרים במשרד הפנים על כל מקרה חריג, כמו הטרדה מינית או אלימות מצד צד אחד כלפי משנהו. יש לציין, כי בעקבות נוהל זה הוגשה עתירה לבג"ץ על ידי מספר חברות בתחום הסיעוד נגד משרד התמ"ת. בית המשפט העליון, בשבתו כבית דין גבוה לצדק בתאריך 8002.1.3 (בג"ץ 70/7594), דחה את העתירות ובין היתר התייחס לכך, כי בנוהל זה יש משום ביטול הסדר הכבילה למעסיק מסוים שהיה נהוג בעבר. על פי הסדר הכבילה, מטפל זר היה מנוע מלעבור ממעסיק אחד למשנהו. בכך נפגעה חירותו של העובד הזר ונוצרה תלות מוחלטת של העובד במעסיקו. למרות כוונותיו ומטרותיו הטובות של נוהל זה למגר תופעות שליליות שהיו קשורות בהעסקה של מטפלים זרים, הוא מעורר שאלות נוקבות - האם וכיצד תיעשה האכיפה של הדרישות המפורטות בנוהל, הן כלפי לשכות התיווך והן כלפי מעסיקיהם של מטפלים זרים. יש לציין, כי בנוסף לחוקים, לתקנות ולנהלים קיימת ועדה קבועה בכנסת לעניין העובדים הזרים, אשר קיימה מספר דיונים בנושא של מטפלים זרים בסיעוד. הדיון האחרון בנושא התקיים בחודשמארס 0102 ועסק ביחסיםשבין המעסיקים (הזקנים) לבין מטפליהם הזרים, כאשר הזקנים ובני משפחותיהם המעסיקים נאלצים להתמודד עם תביעות משפטיות שונות מצד מטפליהם, כמו הלנת שכר, פיצויים, תשלומי שעות נוספות ותנאי שכר אחרים. הצעת חוק, שיוזם יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב כץ, נועדה לקבוע, כי לשכות התיווך תהיינה המעסיקות של עובדים אלה וכי הזקן ומשפחתו יעבירו את השתתפותם הכספית לידי לשכות התווך.