טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

334 חלק שלישי על צרכני השירותים הללו. למשל, כיום, זקן יכול לקבל שירותים לטיפול בית משתי מערכות שונות: טיפול רפואי בבית מיחידה לטיפול בית בקופה שבה הוא מבוטח (טיפול ממושך, טיפול שיקומי או טיפול פליאטיבי), ובו-זמנית לקבל גם שירותי מטפלת בית, במסגרת זכאותו לגמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי. בין שתי מערכות אלו אין שום תיאום, ממשק או תכנון משותף של תכנית טיפול כוללת בזקן. תכניות טיפול אלו נקבעות בנפרד, כל אחת במערכת שלה, על פי קריטריונים שונים ומערכת שיקולים שונה. הסוגיה הזו של הצורך בהתמודדות עם הפיצול שבין מערכות הטיפול והתמיכה השונות איננה יורדת מסדר היום ). לצורך זה פותחו מודלים Yeandle & Fry הציבורי במדינות רבות בעולם המערבי (0102 , שונים המבטאים רמות שונות של שילוב ותיאום בין השירותים באופן שלזקן ולמשפחתו נקודת כניסה אחת למערכת, המתייחסת למכלול צורכי הזקן והמטפל בו והנותנת מענה ), מבלי שהזקן ומשפחתו צריכים לכתת רגליהם מגורם אחד למשנהו Leutz בהתאם (9991 , ). נושא זה חייב גם לעמוד על Leichsenring ולאבד את דרכם בסבך הביורוקרטיה (4002 , סדר היום הציבורי בישראל ומחייב שינוי והתמקדות בטובת הזקן, מעבר לשיקולים פוליטיים כאלה ואחרים. סוגיה נוספת העולה מתוך הספר היא השימוש בטכנולוגיות מסייעות לצורך הטיפול הרפואי והתמיכתי בבית. השימוש בטכנולוגיות מסייעות, פשוטות ומתקדמות, מיועדות לאפשר לזקן לשמר את עצמאותו התפקודית עד כמה שניתן, למנוע תאונות ומצבים אשר עלולים להפכו לנכה, לסייע לבני משפחה, בעיקר לאלה מהם העובדים, בהשגחה ובמעקב אחר הזקן המרותק לביתו ולהנגיש לו שירותים, שבדרך אחרת יקשה עליו לעשות בהם שימוש. טכנולוגיות אלה מיועדות גם לצמצם את הטיפולים הרפואיים החוץ-ביתיים ואת הצורך בביקורים במתקני בריאות או בביקורי בית של צוותים מקצועיים, אשר המחסור הצפוי בהם בשנים הקרובות יחריף וילך, כפי שד"ר קיי ועמיתיה מציינים בפרק העוסק בטכנולוגיות מסייעות. בהקשר זה יש להזכיר, כי במסגרת חוק בריאות ממלכתי נקבע בחוק ביטוח בריאות ממלכתי סעיף 6 (א) (7), כי סל שירותי הבריאות כולל גם מכשירים ואביזרי עזר רפואיים ובתוספת השלישית בסעיף 4 יש רשימה ארוכה של מכשירים ואביזרים אשר משרד הבריאות משתתף במימונם, כמו: מקלות הליכה, הליכונים, עגלות נכים, מיטות פאולר, מנופים הידראוליים, מזרונים למניעת פצעי לחץ, ועוד. מעניין עד כמה הציבור מודע לזכויותיו אלה ועד כמה הוא אכן מממש אותן. מעבר לכך, נראה כי קיים צורך בחשיבה אחרת ובפיתוח אסטרטגיות חדשות למניעת תחלואה ומוגבלות. לצורך זה יש לשים דגש רב יותר על תכניות לקידום בריאות והחזרה ). תכניות כאלה פותחו במדינות מתקדמות ומזדקנות, אשר הגידול Reablement לכושר ( בהוצאה הציבורית על טיפול בתחלואה ובנכות הביאן לאמץ אסטרטגיות חדשות, אשר בטווח הארוך עשויות לרסן את ההוצאה הציבורית. בעוד שטיפול הבית המסורתי שם דגש על טיפול תחזוקתי ועל תמיכה, הרי שהגישה החדשה נשענת על מושגים של הזדקנות