טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

35 טיפול בית בזקנים המוגבלים בתפקודם במהלך שנה זו נותרו במוסדות 605,2 קשישים. הוחל גם בקבלת קשישים שלא עמדו בקריטריונים הקבועים שהוכתבו במוסד. כ-051 קשישים התקבלו בהסדרים שונים עם משרד הבריאות, משרד הסעד ומועצות מקומיות. היו אלה סנוניות ראשונות של שיתופים, שהולידו את החוזה להקמת האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל ביוני 9691 (הסכם להקמת האגודה תכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל, 9691). ביום חתימת החוזה נשלח מכתב חתום על ידי שרי האוצר, הבריאות והסעד על נכונותם לתמוך ולסייע בפרויקט חשוב זה. הצטרפותו של רלף גולדמן (היו"ר הראשון של אשל) לשורות מלב"ן, בעקבות הזמנת הג'וינט לשמש כסגנו של הרולד טראוב, באה על רקע שינוי במהות הקשרים של הג'וינט עם מדינת ישראל. ממפעלי הצלה, הנותנים שירות ישיר לנצרך, עבר הדגש בפעילות הג'וינט להיערכות של תכנון וסיוע לגורמים מקומיים. לגומחה זו נכנס גולדמן וכפי שהוא סיפר בראיון עמו (4002) הוא ראה באגודה לטיפול בזקן יעד בעבודתו. הוא גם העניק את השם אשל לאגודה, כראשי תיבות של שמה (אגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל), אך גם בשל היות עצי האשל מאריכי ימים (ראיון עם רלף גולדמן, 4002). אשל הציב לעצמו שלוש מטרות מרכזיות ולאורן החל את פעילותו: 11 . פיתוח שירותים קהילתיים לקשישים המתגוררים בבתיהם. 22 . הקמה וציוד מוסדות מקומיים לאלה מבין הקשישים שאינם מסוגלים עוד להמשיך ולהתגורר בבתיהם וסיוע בהקמת מחלקות גריאטריות בבתי חולים קיימים. 33 . הכשרת כוח אדם מקצועי, הדרוש על מנת להוציא אל הפועל תכניות אלה. בכל אלה היה למלב"ן-ג'וינט תפקיד מרכזי במימון וביישום המטרות שהציבה לעצמה האגודה (דוח ישיבת תת הוועדה לפיתוח כוח אדם של האגודה הארצית לתכנון ולפיתוח, .)25.6.1972 יש לציין, כי באותה עת זקנים שהוגדרו סיעודיים ונזקקו לעזרה יכלו לקבל טיפול בית מטעם משרד הבריאות, אך הדבר היה מותנה במבחן הכנסות ובמצבם הכלכלי של הזקן ובני משפחתו וגם התקציב לכך היה מוגבל מאוד. זקנים שנזקקו לסיוע בניהול משק הבית היו רשאים לפנות לשירותי הרווחה העירוניים בבקשה לקבל עזרה ביתית, אך גם כאן הדבר היה מותנה במבחני הכנסות והתקציב לנושא היה דל, כך שגם מספר שעות הסיוע שאושרו היה מצומצם ולא היה בו לתת מענה לצרכים. משהלך וגדל מספר הזקנים, והסיעודיים שביניהם, הוקמה על ידי הכנסת ועדת מן אשר בחנה את הנושא של חקיקת חוק ביטוח סיעוד, שבמסגרתו יינתנו שירותים לטיפול בית בזקנים המוגבלים בתפקודם. זאת, על מנת למנוע או לעכב את הצורך במיסוד. כדאי להסתכל בדברי הכנסת מאותן שנים לגבי תהליך חקיקת חוק ביטוח סיעוד. אכן, בשנת 6891 עבר בכנסת החוק המקנה גמלאות סיעוד לזקנים המוגבלים בתפקודם על מנת לאפשר להם הזדקנות במקום.