טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

51 טיפול בית בזקנים המוגבלים בתפקודם הוא 15 איש (%27 מהקיבולת); כל מבקר מגיע למרכז 9.2 ימים בממוצע (רניצקי, באר, ניר ואחרים, טרם פורסם). מרכזי היום הראשונים הוקמו בראשית שנות ה-08 (של המאה הקודמת). המרכזים הראשונים הוקמו במימון עיקרי של מפעל הפיס (%06), כאשר יתרת התקציב הושלמה על ידי אשל והרשויות המקומיות. במקביל, הוקמו מספר מרכזי יום במימון עיקרי של הסוכנות היהודית, במסגרת תכנית שיקום השכונות. בתחילת שנות ה-09 הצטרפו לתכנית המוסד לביטוח לאומי וועידת התביעות והיו למממנים העיקריים של בניית מרכזי יום וציודם. הפיתוח המואץ של מרכזי היום היה בעיקר בשנות ה-09 ובשנת 9002 הגיע מספרם ל-271 מרכזים ובהם כ-005,51 מבקרים. התפתחות מרכזי היום בשנים 5891 עד 8002 לוח מספר 2: שנה מספר מרכזים מספר מבקרים 65+ % מכלל בני 1984 14 1990 53 3,900 0.9 1994 119 7,442 1.4 2000 124 10,013 1.6 2008 172 15,500 2.2 מקור: משאב (9002). התשלום עבור זקנים המבקרים במרכזי היום מגיע משני מקורות: מהמוסד לביטוח לאומי עבור זכאי חוק ביטוח סיעוד וממשרד הרווחה והרשות המקומית עבור זקנים תשושים שאינם זכאים לגמלת סיעוד. הזקנים ובני משפחתם משתתפים במימון השירות בסכום של כ-41 שקל ליום. ההשתתפות במרכז היום מותנית בצרכיו הייחודיים של הזקן, ברצונותיו וברצון בני משפחתו. ההשתתפות הסדירה במרכז, בצד מגוון השירותים הניתנים בו, מייעדים למרכז תפקיד חשוב כמסגרת תומכת במשפחה, מקילים על עומס הטיפול בזקן המוגבל בקהילה ומסייעים להשגת המגמה של הזדקנות בקהילה, מניעה או דחיית מיסוד. כשנשאלו מבקרי מרכזי היום לסיבת בואם למרכז, %69 השיבו שהם באים כדי להיות בחברת אנשים אחרים, %49 אמרו שהם באים כדי להשתתף בפעילויות ורק %42 השיבו שהם באים כדי לקבל טיפול לבעיותיהם הרפואיות (רניצקי, באר, ניר ואחרים, טרם פורסם).