טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

68 חלק ראשון והם מתקשרים לעתים קרובות עם המודל הרפואי של שירותי טיפול בית. השירותים האלה מסופקים לחולים אקוטיים או תת-אקוטיים ועשויים לשמש חלופה לאשפוז, ולחולים כרוניים הזקוקים לטיפולים רפואיים משמרים. הקבוצה השנייה כוללת שירותים מפצים ), והיא כוללת בעיקר טיפול אישי שנועד לסייע לאדם שאינו מסוגל לתפקד compensatory ( בכוחות עצמו להישאר בביתו. השירותים האלה מתקשרים עם המודל המסופק לרוב בידי רשויות הרווחה, כמו, למשל, טיפול במסגרת חוק סיעוד בישראל. במקרים רבים קיימת חפיפה, לפחות חלקית, בין שני המודלים והגבולות ביניהם מטושטשים למדי. זאת ועוד, עבור האנשים הזקוקים לטיפול ולעזרה בבית, ההפרדה הזו היא מלאכותית, לעתים קרובות לא מובנת ומערימה קשיים ומחסומים לקבלת השירותים הדרושים להם. הם זקוקים לסל של טיפולים ושירותים בהתאם לצרכיהם, אשר יאפשר להם למקסם את תפקודם בבית ולהישאר בו. מאחר שעניינו של פרק זה הוא, כאמור, מדיניות הספקת טיפול ושירותים בבית לאנשים חולים ומוגבלים, השימוש במושג "שירותי טיפול בית" מתייחס לארגון ולהתנהלות מערכות השירותים המסופקים בידי רשויות ממלכתיות, כמו המדינה, הפרובינציה או הרשות המוניציפלית, ללא קשר לרכיבים ולסוגי הטיפולים והשירותים שהם מספקים. כאשר נסקור את סל השירותים הניתנים בשירותים השונים נתייחס לרכיבי הטיפול המסופקים בידי רשויות שונות. סוגיות במדיניות פיתוח שירותים לטיפול בית והספקתם קיימות מספר סוגיות מרכזיות, המשותפות לרוב מדינות המערב, ביחס לפיתוח ולהפעלה שלשירותים לטיפול בית והן: מבנה וארגון השירותים, תנאי הזכאות לקבלתם, דרך הספקתם ומה הם כוללים ודרך מימונם . מטבע הדברים, קיימת חפיפה לא מעטה בין השאלות האלה. בהמשך המאמר נציג אותן במפורט ונבחן כיצד מדינות שונות מתמודדות עימן. מבנה השירותים לטיפול בית וארגונם האחריות להספקת השירותים לטיפול בבית נתונה ברוב המדינות בידי המדינה, הפרובינציה או המחוז והרשות המוניציפלית. לרוב, העקרונות למימון ולהספקת השירותים דומים לעקרונות המימון וההספקה של שירותי הבריאות והרווחה האחרים הניתנים באותה ). השירותים לטיפול בית ברוב המדינות Glendining, Davis, Pickard et al., 2004 המדינה ( הם שירותים עצמאיים וממוקמים ברצף שבין השירותים הרפואיים לשירותים החברתיים, אך בכל מדינה יש לשירותים האלה מאפיינים ייחודיים.