טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

74 חלק ראשון מהמדינות העניות בדרום-מזרח אסיה אינן מונעות את ההגירה מהן ולעתים אפילו מעודדות .) Marchaand & Runyan, 2003 אותה כמקור הכנסה ( עם זאת, כאמור, גם למטפלים הבלתי פורמליים יש תפקיד חשוב בטיפול בקשישים ובמוגבלים הנמצאים בבית. מחקר שנערך ב-11 מדינות באירופה בידי צוות חוקרים של התמקד בשיתוף הפעולה בין גורמי הטיפול הפורמליים לבין גורמי הטיפול Inter-RAI ה- הבלתי פורמליים במסגרת השירותים לטיפול בית. נמצא, כי תרומת המטפלים הבלתי הפורמליים שונה מאוד בין מדינות אירופה. למשל, המטופלים בבית במדינות הנורדיות מקבלים באופן יחסי הרבה פחות עזרה מהמטפלים הבלתי פורמליים שלהם, עד כדי שליש Onder, Finne-Soveri, Soldato et al., בהשוואה למטופלים בגרמניה, באיטליה ובצרפת ( .) 2009 מימון השירותים לטיפול בית סוגיית מימון השירותים לטיפול בית כוללת שתי שאלות נפרדות. הראשונה, מתייחסת למקורות המימון והמשאבים להפעלת השירותים, והשנייה, לשיטות להקצאתם לזכאים ולזקוקים להם. מקורות המימון מקורות המימון של השירותים לטיפול בית בכל מדינה דומים לאלה של מערכת שירותי הבריאות ומערכת שירותי הרווחה האחרים באותה המדינה. קיימים שלושה מקורות עיקריים של משאבים להספקת השירותים והם: המדינה, המשפחה והחברה האזרחית. עם זאת, יצוין כי בארצות הברית, גם המעסיקים נוטלים חלק במימון שירותי הבריאות. המדינה עשויה לממן שירותים באמצעות מיסוי כללי, דמי ביטוח לאומי ומיסוי מוניציפלי. הקשיש ובני משפחתו מעורבים במימון השירותים במספר דרכים. ראשית, באמצעות דמי השתתפות עצמית בעבור השירותים, שנית, בהוצאות הישירות שיש להם, הקשורות לטיפול בבית ושעליהן הם לא יקבלו החזר, ושלישית, בהוצאות על טיפולים שלא כלולים בסל השירותים הפורמליים לטיפול בית. אולם, המחיר הגבוה ביותר עבור בני המשפחה הוא הפגיעה ביכולתם להתפרנס בשל היעדרות תכופה מהעבודה או צמצום בהיקף המשרה עד כדי חוסר יכולת לצאת לעבודה. סוגיה זו, על רכיביה השונים והיקפה, נידונה בפרקים אחרים בספר. תרומת החברה האזרחית באה לידי ביטוי באמצעות התנדבות לטיפול ולביקור .) Wittenberg, Sandhu & Knapp, 2002 חולים בבית ותרומות ( ברוב המדינות מעורבים שלושת הגורמים במשותף במימון השירותים לטיפול בית, וקיים קושי לקבוע את חלקם היחסי בכל מדינה ומדינה. זאת, משום שלרוב מימון השירותים