טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

93 טיפול בית בזקנים המוגבלים בתפקודם היעד של מערכת השירותים ושמסיבות שונות לא קיבלו את השירות (למשל, בגלל היעדר ידע על השירותים או מסיבות של סטיגמה והימנעות מפנייה לשירותים הנחשבים להטבות סוציאליות לאנשים מסכנים). המעבר לחוק ביטוחי מסיר את הסטיגמה, אך מאידך, מערכת השירותים בדרך כלל נוקטת בפעולות הסברה כדי להבטיח את מיצוי הזכות. מעבר לסיבות אלה, התפיסה של זכות עשויה ליצור ביקוש מצד אוכלוסיות שאינן נכללות באוכלוסיית היעד ואינן עונות על הקריטריונים לזכאות. בהיעדר כלים ומנגנונים מתאימים במערכת לעמוד בלחץ עלולה להיווצר דינמיקה של גידול מתמיד במספר הזכאים. עם זאת, יש לציין, מבחינת , שאין הבדלים שיטתיים בין מערכות המבוססות על גישה ביטוחית לבין אלה שלא העלויות וקצב הגידול בהן. העלויות תלויות בעיקר בסל השירותים המוצע ובקריטריונים להספקת השירות בכל תכנית ותכנית. גמישות בקריטריונים ובסל השירותים מערכת שיקולים נוספת שיש להתייחס אליה כאשר בוחנים גישה ביטוחית לעומת גישה לא ביטוחית בהספקת שירותים לטיפול ממושך, קשורה להשלכות שעשויות להיות מבחינת הקריטריונים לזכאות ומבחינת סל השירותים המסופק. תנאי הזכאות ורמת ההטבות המסופקות במסגרת תכניות ביטוחיות נוטות להיות מוגדרות באופן מחמיר וקפדני באמצעות כלים ונקודות חיתוך ברורים כדי להגדיר בבירור למי מגיע מה. במסגרת זו, מנסים להפחית עד כמה שניתן את שיקול הדעת של אנשי המקצוע המעורבים בתהליך. לעומת זאת, מערכות שאינן מבוססות על עקרונות ביטוחיים יכולות להרשות לעצמן גמישות רבה יותר בהקצאת המשאבים והשירותים בהתאם לצרכים הייחודיים של הזקן. הדבר נובע מהמסגרת החוקית השונה. ברגע שהטבה מסוימת נקבעת כזכאות אישית, יש הכרח בקביעת המדדים המגדירים אותה. מימד נוסף של גמישות מתבטא בשירותים הייחודיים הכלולים. במסגרות ביטוחיות קיימת הגדרה ברורה וחד-משמעית של קריטריונים לזכאות ולסל השירותים (היוצרת אחידות במדינה בהספקת השירותים). אולם, לצד זה קיימים גם חסרונות, כגון חוסר יכולת לעשות התאמה אישית בהתאם לצרכים של הזקן. מערכות המאפשרות שיקול דעת מקצועי יכולות, לפחות פוטנציאלית, לעשות התאמות טובות יותר לצרכים הייחודיים של הזקן המוגבל. בהמשך נראה, שבשנים האחרונות מתפתחות גישות התומכות בגמישות רבה יותר בהספקת השירותים גם בתכניות ביטוחיות. אוניברסליות מול סלקטיביות סוגיית מדיניות מרכזית נוספת במערכות לטיפול ממושך קשורה לאוכלוסיית היעד ), ובעיקר לשאלה - האם השירותים מיועדים לכלל האוכלוסייה או רק target population (