טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

94 חלק ראשון לאוכלוסייה ברמות הנמוכות של הכנסה. אחד הדברים המייחדים את הטיפול הממושך הוא היכולת של בני המשפחה לספק במידה רבה את הצרכים של הזקנים. אפשרות זו כמעט שאינה קיימת בשירותים אחרים, כגון שירותי בריאות. לכן, ההחלטה על אוכלוסיית היעד מונחת ביסוד הראייה של החברה את תפקיד המשפחה והציפיות ממנה בטיפול בזקנים. בני משפחה יכולים לענות על צורכי הזקנים במסגרת הבית, במיוחד בתחומים של טיפול אישי וניהול משק הבית, סוגיה שתידון בהמשך. ההחלטה לגבי אוכלוסייתהיעד מעלהשלושאפשרויות: (1) הרצון לספק את הצרכיםשל אוכלוסייה מעוטת הכנסה בלבד, ומכאן פיתוח תכניות לטיפול ממושך רק עבורה; (2) הרצון לספק את הצרכים של אוכלוסייה מעוטת הכנסה כמטרה עיקרית, אבל זאת באמצעות מסגרות מימוניות הכוללות גם אוכלוסייה שאינה מעוטת הכנסה; (3) הרצון לספק את Brodsky, הצרכים של אוכלוסייה רחבה יותר, שאינה מעוטת הכנסה כמטרה בפני עצמה ( .) Habib, Hirschfeld et al., 2003 תמיכה באוכלוסייה ענייה מתבססת על ההנחה, שאוכלוסייה זו אינה יכולה לרכוש את השירותים הדרושים לה. תפיסה זו עשויה להוביל להתמקדות בלעדית באוכלוסייה זו בתכניות שהן סלקטיביות. גם אם מעוניינים לסייע בעיקר לאוכלוסייה הענייה, הדבר יכול להוביל לנקיטת אסטרטגיה התומכת גם באוכלוסייה שאינה ענייה. זאת, אם מאמינים שהכללתה של אוכלוסייה שאינה ענייה בתכנית בעלת אופי אוניברסלי היא הדרך הטובה ביותר לגייס תמיכה ציבורית רחבה ולמנוע את ההשלכות של שירותים המיועדים רק לאוכלוסייה ענייה, כגון סטיגמה ואיכות ירודה. בתחום הטיפול הממושך יכול להיות עניין בהיענות לצרכים של אוכלוסייה לא ענייה כמטרה בפני עצמה. קיימים מספר נימוקים לפיתוח מערכות לטיפול ממושך, הכוללות אוכלוסייה שאינה ענייה, כגון עלות המימון הגבוהה של השירותים לטיפול ממושך ואי היכולת של חלקים גדולים באוכלוסייה לשאת בהוצאות, גם אם הם אינם מוגדרים כעניים. קיים חשש, שחלקים גדולים מהאוכלוסייה יתרוקנו ממשאביהם הכלכליים ובסופו של דבר הם יהפכו למעמסה על המערכת הציבורית. כמו כן, יש עניין בצמצום השימוש בשירותים לטיפול אקוטי שהם יקרים יותר (במיוחד בתי חולים כלליים) על ידי הספקת שירותים לטיפול ממושך. כאמור, ניתן לזהות זיקה בין העקרונות המנחים את התכניות השונות מבחינת: (1) הגישה בהיבט הביטוחי; (2) שיטת המימון; (3) אוכלוסיית היעד. תכניות עם גישה ביטוחית בדרך כלל ממומנות באמצעות מיסוי ייעודי והן אוניברסליות. לעומת זאת, תכניות עם גישה לא ביטוחית ממומנות באמצעות מיסוי כללי, ונמצא ביניהן כאלה שהן יותר אוניברסליות וגם יותר סלקטיביות.