טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

95 טיפול בית בזקנים המוגבלים בתפקודם הניסיון הבינלאומי והישראלי ) כלול home-health ברוב המדינות המפותחות המרכיב של טיפול בריאותי-רפואי בבית ( במסגרת שירותי הבריאות ומסופק על בסיס העקרונות הקיימים במסגרת שירותי הבריאות הכלליים (כאשר במדינות רבות הטיפול הוא על בסיס ביטוחי ופועל על בסיס עקרונות אוניברסליים). לעומת זאת, קיימת שונות רבה יותר בעקרונות המנחים את התכניות לטיפול במסגרת הבית בתחום הטיפול הלא מקצועי, קרי סיוע בביצוע הפעילויות היומיומיות (טיפול אישי) וניהול משק הבית. אנגליההיא דוגמהקלסיתלהספקתטיפול כזהעל בסיסמבחן הכנסות, במסגרתתכניות לא ביטוחיות, הממומנות על ידי מיסוי כללי. מדינות סקנדינביה, כמו שוודיה ונורווגיה, בעלות מסורת של הספקת שירותים בצורה מאוד נדיבה, מספקות שירותים לכלל האוכלוסייה (ולא רק לאוכלוסייה הענייה), על אף שהשירותים אינם מסופקים במסגרת ביטוחית וממומנים על ידי מיסוי כללי. במדינות אלה אין מבחן הכנסות, אבל יש השתתפות עצמית תלויית הכנסה ). בקנדה מסופקים השירותים לטיפול ממושך במסגרת תכניות לא ביטוחיות, co-payment ( הממומנות על ידי מיסוי כללי. מרבית הפרובינציות בקנדה נמצאות בטווח בין מדיניות מכוונת לאוכלוסייה הענייה, כמו באנגליה, לבין הספקת שירותים בצורה רחבה ואוניברסלית ) בארצות הברית מהווה דוגמה מעניינת Medicaid כמו בשוודיה. תכנית ה"מדיקאיד" ( לתכנית המכוונת לאוכלוסייה הענייה, ממומנת על ידי מיסוי כללי, אבל מספקת שירותים על בסיס עקרונות של זכאות (בדומה לתכניות ביטוחיות). "מדיקאר", התכנית הממשלתית של שירותי הבריאות עבור האוכלוסייה הקשישה, אינה כוללת שירותים לטיפול ממושך, אלא הם מסופקים על ידי תכנית ה"מדיקאיד", כולל הטיפול במסגרת הבית, וניתנים על בסיס מבחן הכנסות מחמיר. בשנים האחרונות, מספר מדינות נקטו בגישה ביטוחית רחבה יותר להספקת שירותים לטיפול ממושך ומעניקות זכאות אישית. מדינות אלה כוללות את הולנד, אוסטריה, גרמניה, יפן וישראל (ברודסקי, חביב ומזרחי, 1002). , הגידול במספר הזקנים בכלל, ובמספר הזקנים המוגבלים בפרט, בלוויית בישראל החשש שהשירותים שהיו קיימים בשנות ה-08 אינם מסוגלים לענות על הצרכים, הביאו להכרה שיש להרחיב את השירותים באופן משמעותי. כאמור, מבין האפשרויות הקיימות, בחרה ישראל לחוקק את חוק ביטוח סיעוד ולא להרחיב את השירותים במסגרת שירותי הרווחה הכלליים. חוק ביטוח סיעוד, שהתחיל לפעול באפריל 8891, נועד לתת תשובה לצורך בהרחבת השירותים ולהבטיח הגדלת המשאבים הכספיים המופנים לשירותים במסגרת הבית ולשירותים קהילתיים. כלומר, ישראל בחרה בגישה ביטוחית להספקת שירותים במסגרת הבית ולהענקת זכאות אישית לקבלת השירות. שני מאפיינים מייחדים את החוק בישראל לעומת מדינות אחרות. האחד הוא, שהחוק מכסה רק שירותים בקהילה, ואילו במדינות האחרות החוק מכסה גם שירותים במסגרת מוסדית. זהו ביטוי לאחת