פעילות פנאי ותעסוקה לזקנים | יובל נוה, מרגריטה רחנאייב

35 מדריך והנחיות תעסוקה פיתוח אישיות המדריכה - Jones & Allen על פי קווים מנחים המבוססים על (5002) במהלך עבודתה, צריכה המדריכה לפתח מיומנויות מורכבות על מנת להתמודד עם מגוון מרכיבים המתרחשים בו- זמנית. על המדריכה לפתח עין חדה, אוזן קשבת ורגישות למטופלים בכדי ליצור סביבה הומוגנית. על המדריכה ללמוד באופן הדרגתי, לאורך זמן - באמצעות לימודים והכשרות, תכנון מוקדם, תרגול, הערכה ומשוב עצמי. על המדריכה לתכנן את הפעילות בשלבים: החל בבחירת מטרת הפעילות והגדרת היעד הקבוצתי או הפרטני, ועד קביעת שלבי הפעילות, עיצוב הסביבה (מיקום המשתתפים בחדר, התאמת התאורה, הכנת נגני מוזיקה ואמצעים חזותיים) והקצאת האביזרים הדרושים (למשל: כדורים, רצועות אלסטיות וכדומה). רשמי מראש את שלבי הפעילות! תרגלי מראש את הפעילות שאת רוצה לעשות עם המשתתפים! בקשי, במידת האפשר, מעמיתה למקצוע חוות דעת על הפעילות ועל הרעיונות! לסיום, על סמך הערכה עצמית, משוב עצמי ומשוב מאחרים - שני את הפעילות לרמת ההשתתפות הנדרשת במחלקה! תיווך בפעילות יכול לכלול מגוון רמזים: מגע מכוון להתאמת התנועה הרצויה; רמז חזותי באמצעות הדגמה - מתאים במיוחד למשתתפים בעלי ירידה בשמיעה; ותיווך מילולי של המטלה לביצוע. שילובם של תיווכים מסוגים שונים יעזור, בדרך כלל, להגיע למטרה הרצויה. עקרונות בהדרכת מטופלים: , ליישם מספר עקרונות בהפעלה קבוצתית: Allen & Jones (2005) לאור ניסיונם, ממליצים • הגעה מוקדמת, לפני המפגש: מאפשר את הכנתה של הסביבה, של העזרים ושל מוזיקה, אם נדרשת. מראיה של מדריכה הנראית חפוזה יפגע במקצועיות שלה. הגעה מוקדמת מאפשרת לזהות מטופלים חדשים ויצירת קשר עם מטופלים ותיקים. כמו כן, מומלץ לברך בתחילת הפעילות כל מטופל בשמו. • יצירת אווירה: יצירת אווירה מקדימה טובה, כגון מסירת הודעות והצהרות, הינה חשובה מאוד לפתיחת הפעילות. כך למשל, ניתן להודיע מה נעשה היום או מהי מטרת הפעילות; ניתן להזכיר כללי בטיחות (לדוגמה: שמטופלים לא מרימים ברכיים מעל האגן, וכדומה); ניתן לשאול שאלות כלליות ואף לספר סיפור קצר או THR לאחר ניתוח בדיחה. זוהי הזדמנות להדגיש את מרכיביה החיוביים ואת אישיותה הסימפטית של המדריכה. • הצגת המטלה או נושא המשימה: יש להציג את המשימה בשם. לאחר מכן, יש לתת משוב מילולי וחזותי בהתאם לנדרש. חשוב לציין, שעל פי נוהלי משרד הבריאות - בעת הפעלת קבוצה, יש להשתמש בארבע טכניקות שונות, אשר מהלכן הוסבר בספר זה. • הסברת מטרת המטלה: מטבעם, בני אדם משתפים יותר פעולה כאשר הם מבינים מה הם עושים ומאיזו סיבה, מאשר בעת שהם מתבקשים לעשות פעולה ללא הסבר. • בחירת מילים: יש לבחור מילים בתבונה ולפתח מודעות למילים הנאמרות. כדי לפתח מודעות לדרך התבטאותה של המדריכה ניתן לבקש ממרפאה בעיסוק, עמיתה למקצוע, להתבונן ולרשום בדף מילים העלולות לפגוע במשתתפים, או כאלה שאינן מעבירות את המסר הנדרש. במידת האפשר, מומלץ לצלם בווידאו את הפעילות ואחר כך ללמוד מהצפייה בה. • עידוד אינטראקציה חברתית: מטופלים מבודדים מתקשים ביצירת אינטראקציה חברתית וביצירת קשרים וחברים חדשים. פעילות קבוצתית מאפשרת למשתתפים בה ליצור קשר האחד עם השני. המדריכה יכולה לעורר קשרים חברתיים וליזום אותם באמצעות תכנית פעילות מובנית. אחת הדרכים היא, לבקש מהמטופלים להביא לפעילות תמונות מימי נעוריהם: המדריכה מחלקת את התמונות באופן אקראי בין המשתתפים. על חברי הקבוצה למצוא את בעל התמונה. את התמונות ניתן לתלות במחלקה לאחר הפעילות.