פעילות פנאי ותעסוקה לזקנים | יובל נוה, מרגריטה רחנאייב

44 מדריך והנחיות תעסוקה פעילות/ טכניקה הגדרה גירוי חושים חוש הטעם והריח: גרייה פסיבית (רמת השתתפות 2): ברמות השתתפות נמוכה - עיקר הגירוי מבוסס על גירוי חוש הריח. זאת, מכיוון שייתכן מאוד שלמטופל קיימת בעיית בליעה של מוצקים/נוזלים ואין אפשרות לבדוק או לגרות בצורה ישירה את חוש הטעם. יחד עם זאת חשוב לזכור, שחוש הטעם והריח אחד הם. גירוי של חוש הריח בהחלט יכול ליצור אסוציאציה של טעם בפה. • ניתן להכין קופסאות קטנות שנסגרות היטב, בהן נכניס תמציות (וניל, רום, סויה, מנטה וכדומה), קליפות של פירות הדר, תבלינים (אגוז מוסקט, הל, זנגביל, זעפרן, זעתר, חזרת הגינה, חרדל, כורכום, כמון, מי ורדים, עשב לימון, ציפורן, קינמון, שום וכדומה) ובשמים. • ניתן לתת למטופלים להריח סוגים שונים של פרחים. • שמנים ארומטיים אותם יש לחמם במבער קטן (לגבי הנחיות ואזהרות בשימוש בשמנים ארומטיים: ראו עמ' 51). ניתן להשתמש בשמנים שונים כגון אורן, אניס, אקליפטוס, ברגמוט, ורדים, לבנדר, מנטה, עשבי לימון, עץ התה, קמומיל וכולי. גרייה אקטיבית (רמת השתתפות 3 ומעלה): • חשוב לא לתת יותר משלושה גירויים במהלך הפעלה - על מנת לא להסיח את תשומת הלב יתר על המידה. • ניתן לתת למשתתפים להריח באופן פסיבי - לצורך העלאת אסוציאציות וזיכרון, וכן במסגרת קבוצת נושא או מטבח. • לפני שנותנים למטופל לטעום - יש להיזהר עם מטופלים סוכרתיים! מומלץ להתייעץ מראש (לפני תחילת הפעילות) עם אחות אחראית המחלקה או רופא המחלקה לגבי אזהרות וסיכונים. • ניתן לאפשר למטופל זיהוי דברי אוכל או מיצים שונים לפי הטעם והריח. • ניתן לבקש מהמטופלים להעלות אסוציאציות וזיכרונות אשר הטעם והריח מעוררים בהם. מוטוריקה: גסה/עדינה תיאום עין-יד מוטוריקה גסה: היכולת להניע את הגפיים העליונות והתחתונות באופן רצוני ומבוקר. ב"גפיים עליונות" אנו מתייחסים ליכולת הפעלתם של חגורת הכתפיים והמרפקים, ולתנועה גסה של שורש כף היד. לפניכם דוגמאות לשימוש במוטוריקה גסה בעת הפעלה - כולל תרגילי התעמלות מסוגים שונים ושימוש באביזרים מוטוריים: מוטוריקה עדינה: היכולות לבודד את תנועת האצבעות וכף היד בעת תפקוד. המוטוריקה העדינה מבוססת על המוטוריקה הגסה. קיימת חשיבות רבה ליכולת לייצב את הגף העליון והגו כדי לשלוט במיומנויות הדורשות מוטוריקה עדינה. דוגמאות: כתיבה וציור, גזירה והדבקה, שימוש בפלסטלינה, שריכת שרוכים, רקמה, סריגה, נגינה בכלים מוזיקליים, וכדומה. תיאום עין-יד: היכולת המתאמת בין תנועות העיניים העוקבות אחר מטרה (נייחת או נעה) לבין הבאת היד למטרה באופן מדויק ומתוזמן. דוגמאות: בניית מגדל קוביות, השחלת חרוזים, יצירה, משחקי קליעה למטרה (כולל משחקי רצפה ושולחן), משחקי מסירות בכדור, וכדומה.