פעילות פנאי ותעסוקה לזקנים | יובל נוה, מרגריטה רחנאייב

57 מדריך והנחיות תעסוקה מוזיקה בעשור האחרון משתמשים במוזיקה לטיפול באוכלוסייה מבוגרת הסובלתמאלצהיימר ומפרקינסון, וכן ובאנשיםשעברו אירוע מוחי. בסקירת הספרות המקצועית ניתן לראות, כי למוזיקה השפעה הן על הצד הפסיכולוגי והן על זה הפיזי של משתתפים: הפחתה של אי-שקט בקרב חולים מבולבלים, שיפור תנועתיות, הפחתת תנועות לא רצוניות, אפשרות להבעת רגשות וסיוע בתקשורת. כך למשל, מחקר שוודי הראה כי השמעת מוזיקת פולקלור לחולים סיעודיים עודדה אותם לאכול יותר במהלך הארוחה. מחקר יפני מצא, שלהקשבה למוזיקה יש השפעה טובה על חולים פסיכוסומטיים. במחלקה סיעודית, למשל, אנשים סגורים מאוד בתוך עצמם, ויש מעט מאוד תקשורת: אנשים יכולים לחיות יחד במחלקה במשך שנים, וכמעט לא לתקשר ביניהם. באמצעות הפעלה מוזיקלית ניתן ליצור אינטראקציה חברתית בין מטופלים המנגנים באופן אקטיבי וגם לעורר במעט את המטופלים המקשיבים באופן פסיבי. כמו כן, ניתן לבנות עם המטופלים כלים מוזיקליים פשוטים מחומרים הנמצאים בסביבה, ואף מחומרים מן הטבע. יצירת הכלי בשילוב האזנה לצליל המיוחד שהוא מפיק מאפשרת ומעוררת חוויוה מיוחדת בקרב המשתתפים. מחשב נתונים סטטיסיטיים מראים כי השימוש במחשב ובאינטרנט בקרב האוכלוסייה המבוגרת הולך וגדל. מחקר שנערך ב-4002 באוניברסיטת חיפה מצא, שהגלישה באינטרנט תורמת לשיפור איכות חייהם של זקנים בבתי אבות, ומקטינה את תחושות הבדידות והדיכאון שלהם. המטופלים דיווחו על שיפור במצבם בעקבות השימוש באינטרנט הנובע מלמידת תחום חדשני וצעיר, הכולל אתגר וגירוי מנטלי, ופתיחת אפשרויות חדשות לתקשורת. רבים מהמטופלים החלו להתכתב בדואר אלקטרוני עם בני משפחה בארץ ובחו"ל. הכנסת מחשב מאפשרת למטופלים מגוון חדש ונרחב לפעילות, מעבר לפעילות היום-יומית, הכוללת עבודות יד ופעילות קבוצתית, שמציעה המחלקה. נתונים סטטיסטיים אלו מתייחסים לאותה אוכלוסייה מבוגרת אשר הינה בריאה, בעלת יכולת מוטורית וקוגניטיבית תקינה, וכזו המסוגלת להתמודד עם המורכבות של שימוש במחשב. יחד עם זאת, גם לאותה אוכלוסייה מבוגרת המתגוררת במסגרות סיעודיות או נתמכות מגיעה הזכות להיות בקשר עם בני משפחתם וקהילתם, להיות אקטיבים ומעורבים בנעשה סביבם בעולם הרחב. מגוון מטופלים מבוגרים יכולים להיתרם כתוצאה משימוש במחשב: החל במטופל הלוקה באחד מחושיו, כגון מטופל בעל לקות שמיעה היכול לראות את המסך והמקלדת וללמוד להתקשר עם אחרים באמצעות דואר אלקטרוני וקבוצות שיחוח (צ'אטים) - ללא צורך בהאזנה או דיבור; מטופל עם מגבלת ראייה יכול להשתמש בעזרי מחשב המגדילים את התצוגה, ובמקרים מסוימים להיעזר בתוכנות המקריאות את המסך והטקסט המוקלד במקלדת. כמו כן, ניתן להשתמש במקלדות בהן המקשים גדולים ומודגשים. עזרים נוספים כוללים: עכבר הפוך וגדול במקום עכבר רגיל, מסכי מגע וכן מחשבים ניידים המאפשרים גישה קרובה למיטת המטופל. ניתן להשתמש במחשב במטרה לאתגר תהליכי חשיבה ופתרון בעיות באמצעות תוכנות קוגניטיביות כגון תצרפים (פאזלים), תשבצים, משחקי זיכרון, קלפים, משחקי לוח מסוג שחמט, דמקה ושש-בש. זאת, בנוסף לקריאת חומר באינטרנט, איסוף מידע וגלישה בקבוצות דיון. לסיכום: קיימת חשיבות רבה בהחדרת השימוש במחשב ובאינטרנט לחיי המטופלים במסגרות שיקומיות וסיעודיות. למרות המחיר היקר לכאורה למסגרת המוסד, ההשקעה והתועלת אותן ניתן להשיג משתלמות ביותר - הן ברמת שביעות רצון המטופלים והן ברמת הטיפול והשירות להם הם זכאים.