פעילות פנאי ותעסוקה לזקנים | יובל נוה, מרגריטה רחנאייב

59 מדריך והנחיות תעסוקה ביבליותרפיה "ביבליותרפיה" (ריפוי בקריאה) היא שיטת טיפול המסייעת למניעה ולפתרון בעיות חברתיות, נפשיות ובריאותיות באמצעות שימוש משכיל ומתוכנן בקריאה או הקשבה לקטעי ספרות. במהלך הקריאה מתקיימת אינטראקציה דינמית בין הקורא או המקשיב לבין הדמויות ביצירה הספרותית. במהלך הטיפול הביבליותרפויטי האדם מגיע לתובנה ולחיזוק הדימוי העצמי, ומוצא דרכים להתמודדות עם בעיותיו, רגשותיו והחרדות הסובבות אותו. ביבליותרפיה מתאימה לאוכלוסייה המבוגרת, בכך שהיא מאפשרת התמודדות עקיפה, בדרך יצירתית, עם הקשיים היום-יומיים עמם היא מתמודדת. במהלך ההתערבות, הקורא עובר ארבעה שלבים בהם הוא "מזדהה" עם הדמות בסיפור ויוצר קשר רגשי עמה. בשלב השני, הקורא יוצר "השלכה" - בה הוא נוטה לייחס לדמות בסיפור תכונות משלו, ולהיפך. בשלב השלישי, הקורא "משחרר מתחים" - ובאמצעות כך, מעביר את הקונפליקטים שלו אל הדמות איתה הוא מזדהה בסיפור. בכך, הוא חושף את רגשותיו ומגיע לפורקן. בשלב האחרון, הקורא מגיע ל"תובנה" - בה הוא מסיק מסקנות בצורה מודעת, ומפתח יכולת הערכה עצמית מציאותית ובונה. מטרתה של הביבליותרפיה היא לעודד הסתגלות והתנהגות הולמת, במטרה לספק מקור לתמיכה ותובנה. באמצעות הקריאה, האדם המבוגר מגיע בדרך יצירתית לכדי הפחתה של סבל ולהתמודדות עם חייו ומצבו העכשווי. קווים מנחים • ניתן לבחור כל סיפור מתוך ספר, או מאמר מעיתון או מגזין. כמו כן, ניתן לקרוא מהתנ"ך (לדוגמה: ניתן לבחור בפרשת השבוע, או אף קטעי תפילה). ניתן גם לבחור ספר בישול בעל מגוון תמונות, ואף ספר מדע עתיר צילומים. גם ספרי שירה, דקלומים ואף סיפורים ואגדות לילדים יכולים לעורר עניין. חשוב לזכור שניתן לשתף את המטופלים בבחירת הסיפור. • יש להקריא בקול רם, המתאים לאוכלוסייה. • יש להקריא באינטונציה מתאימה, כזאת שתעורר ותסקרן את השומע. • במהלך הסיפור יש להיעזר בתמונות גדולות וברורות, לצורך המחשה. • במהלך הקריאה יש לעצור מדי פעם כדי לעורר חשיבה, וכן לשלב הסבר אישי של המדריכה או של אחד המשתתפים. • אין לפחד ממילים קשות אותן המטופל אינו מבין. ניתן לעצור לצורך מתן הסבר בשפה פשוטה, ואחר כך להמשיך. • ניתן לחזור על הסיפור מספר פעמים, בכל פעם באינטונציה שונה. • לאחר מספר חזרות, כאשר המטופלים מכירים את הסיפור בעל-פה, ניתן לאפשר להם להשלים משפטים או לתאר את סוף הסיפור. ניתן גם לאפשר למטופלים להמציא את המשך העלילה. • הסיפורים צריכים להיות קצרים, כאלה שניתן לסיים בפגישה אחת. • חשוב שהסביבה בה מקריאים תהיה שקטה וללא רעשי רקע כגון טלפונים, טלוויזיה וכן הלאה.