פעילות פנאי ותעסוקה לזקנים | יובל נוה, מרגריטה רחנאייב

83 מדריך והנחיות תעסוקה דוגמאות לניתוח פעילות עם משחקים שם המשחק: "מה במשבצת" תיאור: משחק המיועד להשתתפות של שחקן אחד או קבוצה קטנה (עד ארבעה שחקנים). כל שחקן מקבל מספר שווה של כרטיסים. על כל שחקן, בתורו, לסדרם בתוך טבלת המשחק. על הכרטיסים מופיעות שתי תכונות המסומנות על כרטיסי השוליים, אותם יש לארגן על משבצת הטבלה. המשחק מדורג על פי שלבים. שימוש באובייקטים ותכונותיהם: קופסת המשחק - הקופסה מכילה: 1 1 . טבלת המשחק. טבלה בת 61 משבצות. 2 2 . עשר סדרות של כרטיסים. כל סדרה מצוינת על ידי מספר המופיע על גבי כל כרטיסי הסדרה. בכל סדרה יש שני סוגי כרטיסיות: ‐‐ קבוצה של כרטיסים בעלי רקע קטן המוקפים בשוליהם בקו שחור. יש לארגנם על גבי משבצת הטבלה. ‐‐ כרטיסי מפגש - עליהם מופיעות שתי התכונות או העצמים המסומנים בכרטיסי השוליים. דרישות המרחב: • עבור מטופלים המתניידים באופן עצמאי או בהשגחה, או אף זקוקים לאביזר עזר לניידות כגון מקל או הליכון - יש צורך בהתאמת כיסאות יציבים סביב השולחן. מומלץ, במידת האפשר, להעביר מטופלים היושבים בכיסא גלגלים לכיסא רגיל בעל תמיכה בגב וידיות. • שולחן להנחת הקופסה, לוח המשחק, והקלפים לשימוש. • תאורה טובה ומתאימה. תאורה חלשה מקשה על מטופלים שראייתם לקויה. דרישות חברתיות: • על המטופלים להכיר את חוקי המשחק בהתאם לרמת ההשתתפות שלהם והתיווך לו יזדקקו בכדי להגיע לתוצאה טובה. • יש להתאים את ציפיותיו של המטופל מהמשחק בהתאם למטרות הטיפוליות. כך למשל, יש להבחין אם המטרה היא עידוד שימוש באובייקטים, עידוד התייחסות למרחב של הלוח, שיפור יכולת מיון והתאמה, או שמא המטרה היא עידוד אינטראקציה חברתית בין המשתתפים. רצף ותזמון: יש לקבוע את הרצף והתזמון הנדרשים למשחק בהתאם לרמת ההשתתפות של המטופלים. במטופלים בעלי רמת השתתפות 2: יש לעבוד ברצף על התאמה של קריטריון אחד ללא מסיחים. לדוגמה: התאמת כרטיס ובו תפוח אדום לכרטיס אדום העומד בראש הלוח. 2 ניתן להתחיל לעבוד על רצף עם שני מסיחים בו-זמנית. לדוגמה: על + בקרב מטופלים בעלי רמת השתתפות המטופל להתאים כרטיס עם בובה אדומה לעמודה של הצבע האדום בשורת הבובות שעל פני הלוח. ברמות גבוהות יותר או בקרב משתתפים בעלי ליקויים בקשב, בזיכרון עבודה, בתפיסה מרחבית וכולי, ניתן לעודד השלמת הלוח לפי רמזים כלליים, ללא הכרטיסים בשוליים, וכן הלאה. את הפעילות יש לבצע בשעות העירנות המרבית של המטופל, בהתאם למספר שעות שינה ויכולת ישיבה ממושכת ולזמני הארוחות במחלקה.