משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

103 . כשהחוק פוגש התעללות בזקנים מסוגלים לדאוג לענייניהם, ולטפל בהם באמצעות צווים סמכותיים ומתערבים שיוענקו להם על ידי בתי המשפט. הדור השני: פלילים, ענישה וחובת דיווח במשך קרוב ל–52 שנים לא התחולל כל שינוי במצב המשפטי בישראל בנוגע לתגובה החוקית כלפי ההתעללות בזקנים. היעדר השינוי שיקף את חוסר המודעות הציבורית והמדעית לקיומה של התופעה. הוא שיקף גם את הקונצנזוס האידאולוגי בקשר לדרכי ההתערבות החוקיות הראויות במקרים של הזנחת זקנים ופגיעה בהם. מצב זה השתנה רק עם התפתחותו של דור חקיקתי חדש בסוף שנות ה–08. הגם שלא היה תוצר ישיר של עלייה — תיקון 62 לחוק העונשין משנת 9891 יצר מציאות חוקית חדשה בתחום זה. — במודעות לתופעת ההתעללות בזקנים תיקון חקיקתי זה היה, למעשה, הוספת פרק שלם, חדש, לחוק הפלילי הכללי הפרק הדן ב"פגיעה בקטינים וחסרי ישע". הכוחות — של מדינת ישראל הפוליטיים שהניעו את תיקון החוק הפלילי לא היו ארגוני זכויות זקנים, אלא דווקא ארגוני זכויות ילדים, שביקשו להתמודד עם גילויים קשים של התעללות בקטינים שלא זכו לטיפול (קדמן, 2991). עם זאת, בדברי ההסבר לחוק נאמר: "הפגיעה במי שאין בכוחו להגן על עצמו, כגון ילדים, זקנים ונכים, בהצעת חוק מצדיקה התייחסות מיוחדת של המחוקק" (הצעת חוק העונשין, — זו ‘חסרי ישע' התשמ"ט-9891). שלא כבחוקי הדור הראשון, הגישה העקרונית שאומצה במסגרת התיקון הזה הייתה פלילית בעיקרה. גישה זו מדגישה מסר ברור של גינוי חברתי וענישה בהפקדת הסמכות בידי המשטרה ורשויות התביעה במקום בידי פקידי — פלילית סעד ובענישת הפוגע במקום בהתערבות בחיי הנפגע. קביעה — התיקון לחוק הפלילי כלל בתוכו שני עניינים מרכזיים: האחד מפורשת שהתעללות גופנית, נפשית ומינית, הן במעשה והן במחדל, ב"חסרי הטלת חובה לדווח — ישע", היא עבירה פלילית הגוררת עונש חמור; השני על התעללות בחסרי ישע. זו הייתה הפעם הראשונה שבה הקשת הרחבה של התנהגויות פוגעניות המאפיינות את תופעת ההתעללות בזקנים זכתה להגדרה עבירה פלילית בחוק הפלילי. מעניין לציין שההתמודדות — ברורה וחד–משמעית עם התעללות בזקנים נקשרה, מבחינת החקיקה, בהתמודדות עם התעללות בילדים ) ובחסרי ישע אחרים. כלומר, לצורך החוק הפלילי, הוכללו הזקנים child abuse ( בקטגוריה הכללית של "חסרי ישע".