משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

109 . כשהחוק פוגש התעללות בזקנים למחויב על פי הצו לתת התחייבות שיקבל טיפול מגורם שיקבע בית המשפט". מתן הצו מותנה בקבלת תסקיר, בקבלת הסכמה של המטופל, בקיומה של מסגרת טיפולית מתאימה, בהמשך דיווח ובמעקב של בית המשפט. הוראות אלה מבטאות את ההכרה שבמקרים רבים הפתרון הנכון לאלימות במשפחה איננו בהכרח ענישה או הרתעה אלא דווקא טיפול במשפחה. הדברים אף עלו מפורשות בדברי ההסבר להצעת החוק, שם הסתמכו יוזמי החוק על ממצאי מחקרים המעלים שהפניה לטיפול כזה ערכה רב, ויש בה כדי להביא לשינוי בדפוס ההתנהגות האלים בתא המשפחתי (הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה, 6991). חוקי הדור השלישי, כחוקי הדור השני, עדיין נתונים בתהליכי התפתחות. לדוגמה, בשנת 1002 הצטרף לדור זה חוק חדש, חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"א-1002. החוק דומה בהוראותיו ובמסגרתו לחוק למניעת אלימות במשפחה, אלא שהוא מרחיב את סמכויות בית המשפט להוציא צווי הגנה וטיפול גם במקרים של הטרדה מאיימת. בהטרדה מאיימת הכוונה לדפוסי התנהגות הכוללים הטרדות ואיומים מסוגים שונים, הפוגעים בשלוות חייו של אדם, בפרטיותו או בגופו. הגדרת האוכלוסייה הנפגעת הורחבה אף היא, וכבר לא מדובר רק בהטרדה במסגרת ה"משפחה" אלא בהטרדה הנגרמת ל"כל אדם" (בר"ע 40/971, שובל נ' ניסים, 4002). החוק גם מרחיב את סמכויות בית המשפט: הוא מאפשר הרחקת הפוגע לפרק זמן של עד שנתיים ומרחיב את מעגל הזכאים לפנות לבית המשפט לא רק הנפגע או בני משפחתו אלא גם "אדם מטעמו של הנפגע" (הרחבה שיש — לה רלוונטיות לזקנים מוגבלים או עריריים). מדובר אפוא בהרחבת תחולתם של חוקי הדור השלישי לתחומי התנהגות הכוללים גם התעללות בזקנים. על אף גילם הצעיר של חוקי הדור השלישי, הם עוררו בשנים האחרונות שאלות וביקורת בארץ ובעולם. יש המותחים ביקורת על נקודת המוצא הטיפולית, שאינה מבטאת גינוי חברתי ואף נותנת לגיטימציה מסוימת להתנהגות אלימה (דו"ח ועדת קרפ, 9891). היו שפקפקו בכוחם של הנפגעים להפעיל את החוק בכוחות עצמם, ואכן המודעות לקיומו ולאפשרויות הטמונות בו ורמת השימוש בו בפועל היו נמוכות, לפחות בשנים הראשונות לאחר חקיקתו (מקייס, 5991). היו מחקרים שאף Buzawa הטילו ספק ביעילותם של צווי ההגנה ובכוחם למנוע את המשך הפגיעה ( .) & Buzawa, 1996; Fisher & Rose, 1995; Rigakos, 1995 מעבר לספקות הכלליים, שאלות ספציפיות התעוררו בכל הנוגע לאופן הפעלת החוק במקרים של התעללות בזקנים: האם זקנים אכן משתמשים בכלי זה? עד כמה הוא יעיל בטיפול בשורשים האמיתיים של ההתעללות בזקנים, הנטועים בלב הסביבה? בהנחה שהחוק לא נועד להתמודד עם השורשים האמיתיים של הבעיה