משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

פרק רביעי . 116 את מידת ההצלחה של החקיקה החדשה. יש מלומדים הטוענים כי תיקון החוק הפלילי [חוק העונשין (תיקון מס' 62), התש"ן-9891] היה מפנה היסטורי ביחסה של החברה הישראלית לתופעת ההתעללות בילדים וחסרי ישע (קדמן, 2991), אך כמעט אין מחקרים אמפיריים מדעיים המנסים להעריך את מידת ההצלחה של חוק זה בפועל. הדברים נכונים בעיקר בקשר למידת ההצלחה בהפחתת היקף התופעה של ההתעללות בזקנים. כפי שתואר לעיל, בשנים האחרונות נראים סימנים ראשונים לשינוי במצב זה. לדוגמה, בדור החקיקתי הרביעי, חוזר מנכ"ל משרד הבריאות (חוזר המנהל הכללי, 3002ד) מביא נתונים על הודעות על חשש להתעללות בזקנים שהגיעו אל מרכזת הוועדה לנושא אלימות במשרד הבריאות. ממצאי הסקר הארצי הראשון בתחום (איזיקוביץ, וינטרשטיין ולבנשטיין, 4002), בעקבות המלצות דוח אשל בנושא ההתעללות בזקנים (דוח אשל, 2002), יצרו נקודת אחיזה ראשונית חשובה. מנקודה זו יהיה אפשר לצאת בעתיד ולבצע מחקרים שיעריכו את ההצלחה או הכישלון של דרכי התערבות חוקיות. 2. פערים חוקיים בחינת המצב החוקי בישראל מגלה כי יש עניינים שעדיין לא זכו לטיפול חקיקתי בנוגע להתעללות בזקנים (סלפטר, 2002). חלקם קטנים, שאפשר להשלימם במסגרת החקיקה הקיימת, וחלקם מהותיים ודורשים חקיקה חדשה. תחומים כגון ניצול כלכלי, התעללות במסגרות מוסדיות, כלי תכנון משפטיים, מסגרות לטיפול חלקם אינם מוסדרים כלל בחקיקה הישראלית — בתלונות באמצעות אומבודסמן או שהם מוסדרים חלקית. הספרות המדעית מצביעה על הצורך בהתייחסות חוקית מיוחדת לתחומים אלה, כדוגמת תחום ההתעללות הכלכלית, ולמרות זאת הם ). בהקשר הזה, Hines, 2002 עדיין לא זכו להתייחסות מפורשת בחוק בישראל ( לאחר בחינה מקיפה של המצב המשפטי, ראוי לגבש הצעות חקיקה ספציפיות שישלימו את הכיסוי החוקי למכלול הסוגיות הקשורות לטיפול בהתעללות בזקנים בישראל. 3. חקיקה מיושנת בעקבות השינויים האידאולוגיים שהתחוללו בחברה הישראלית והממצאים המחקריים על הבעייתיות בהפעלתם של חוקי הדור הראשון, יש צורך לבצע בהם רפורמה מרחיקת לכת. המושגים המשפטיים המעוגנים בהם מבטאים