משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

121 . כשהחוק פוגש בני משפחה המטפלים בקרוביהם הזקנים פרק חמישי כשהחוק פוגש בני משפחה המטפלים בקרוביהם הזקנים 1 הקדמה המפגש שננתח כאן הוא המפגש בין החוק ובין בני משפחה המעניקים טיפול הורים וקרובים שאינם מסוגלים עוד לנהל אורח — ממושך לקרוביהם הזקנים חיים עצמאי, אך מבקשים להמשיך ולחיות בקהילה ולא לעבור להתגורר במסגרת מוסדית. מדובר אפוא בניתוח של המעגל השלישי במודל הכללי. ) חובק long-term care המושג "טיפול ממושך" (המונח הלועזי המקובל הוא טווח רחב של אמצעי סיוע ועזרה לאוכלוסייה זקנה ומוגבלת המתקשה לתפקד בחיי היום–יום באופן עצמאי. מדד המוגבלות נקבע בדרך כלל על פי יכולתו של ADL – Activities of Daily האדם לבצע בעצמו פעולות. פעולות המוגדרות כוללות אכילה, לבישה, רחצה, ניידות, שליטה על הסוגרים ועוד, — Living — IADL – Instrumental Activities of Daily Living ופעולות המוגדרות Feinberg, כוללות הכנת ארוחות, קניות, שימוש בטלפון, נטילת תרופות ועוד ( .) 1997 נתונים מהארץ ומהעולם מצביעים על כך שזקנים רבים זקוקים לטיפול ממושך בגין מחלה או מוגבלות, בעיקר בגיל מתקדם. מחקר שנערך בארצות הברית בשנות ה–09 מצא כי %9.22 מהזקנים בני 56 ויותר סובלים ממוגבלות פיזית או נפשית 1 פרק זה מבוסס על המאמר: דורון, י' ולינצ'יץ, ג' (2002). הזדקנות ועבודה בישראל: החוק , 791-822. המחבר מודה עבודה, חברה ומשפט, ט והעובדים המטפלים בבני משפחה זקנים. לגב' לינצ'יץ ולמערכת "עבודה, חברה ומשפט" על הרשות להשתמש במאמר בספר. 121