משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

פרק חמישי . 124 , וכי הם מעניקים 02-54 ADL בקהילה, זקנים המוגבלים לפחות באחד מתפקודי ). סקר Greenberg, 2001 שעות טיפול בשבוע, לפי מידת המוגבלות של המטופל ( אחר, שנעשה בארצות הברית בשנת 7991, מצא כי כמעט משק בית אחד מתוך ארבעה בארצות הברית היה מעורב במתן תמיכה וסיוע לאדם בן 05 או יותר בתוך 21 החודשים שקדמו לסקר. גם המחקרים שנערכו בישראל מצביעים על היקפה הרחב של התופעה. מחקר שפורסם בשנת 1991 מצא כי ממוצע שעות העבודה שבני משפחה של זקנים מוגבלים מייחדים להענקת טיפול ממושך נע בין 31 שעות בשבוע (לזקנים המוגבלים רק בניידות מחוץ לבית) ל–64 שעות בשבוע (לזקנים המוגבלים ב–5-6 פעילויות יומיומיות) (ברודסקי, נאון וקינג, 3991). טיפול ארוך–טווח לא–פורמלי בזקנים מתבטא גם במגוון המטפלים. בטיפול ממושך בזקנים, המטפלים הלא–פורמליים המתוארים בספרות כוללים קשת רחבה של אנשים, כגון בני זוג, ילדים בוגרים, קרובי משפחה בדרגות קרבה שונות ואפילו חברים, ידידים ושכנים. גם גיל האנשים מגוון, אף כי בני 53-94 נושאים בעיקר הנטל. בין המטפלים גברים ונשים כאחד, אך רוב המטפלים הלא–פורמליים ). בדרך כלל יש בקבוצה זו מטפל או מטפלת Brody, 1995 נשים ( — הם מטפלות ), ולעתים יש לצדם עוד מטפלים לא–פורמליים primary caregiver ראשיים ( הנושאים בעול עמם. הטיפול הלא–פורמלי הממושך באוכלוסייה הזקנה הוא אפוא תופעה חברתית רחבת היקף, הכרוכה במגוון פעילויות של תמיכה ועזרה שמבצעות קבוצות שונות בהשקעה נכבדה של שעות טיפול. — באוכלוסייה הבוגרת חלק שני: עבודה וטיפול לא–פורמלי ממושך בזקנים הטיפול הלא–פורמלי הממושך בזקנים איננו מתרחש בוואקום חברתי. האנשים המעניקים לזקנים טיפול לא–פורמלי ממושך חיים במציאות המשפיעה על המחויבות האישית שלהם ומושפעת ממנה. יש קשר ישיר בין תופעת הטיפול הלא–פורמלי הממושך בזקנים ובין מצב שבו המטפלים גם מועסקים בשוק העבודה. ננסה להמחיש כמה היבטים של ההתנגשות בין הטיפול הממושך בבני משפחה זקנים ובין העבודה. הממד הכמותי מחקרים שבחנו את הקשר בין טיפול בזקנים ובין עבודה מצאו שרוב המטפלים הלא–פורמליים בזקנים גם עובדים עבודה חלקית או מלאה. מחקר אמריקני מצא