משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

פרק חמישי . 130 אם עילת ההתפטרות היא מצב בריאותו — האפשרות לראות התפטרות כפיטורים של "בן משפחתו" של העובד. המושג "בן משפחה" הוגדר בתקנות שהותקנו לצורך סעיף זה: 1. "בן זוגו של העובד, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו; 2. ילדו של העובד, לרבות ילד מאומץ או חורג; 3. הורה של העובד; 4. נכדו של העובד, סבו או הורה של בן–זוגו הגר עם העובד ועיקר כלכלתו עליו" (ס' 11 לתקנות פיצויי הפיטורין, 4691). השילוב של הוראת סעיף 6 עם הגדרת המושג "בן משפחה" כאמור לעיל משמעו שעובדים הנאלצים להתפטר כדי לטפל בבני זוגם, בהוריהם, בסביהם או בהורי בני–זוגם זכאים לפיצויי פיטורין וכן למכלול הזכויות של עובד שפוטר ממקום עבודתו. הוראת סעיף זה יש בה אפוא כדי להקל במידת מה על בני משפחה המחליטים לייחד את זמנם לטיפול לא–פורמלי ממושך בקרוביהם הזקנים, בכך שהצורך להתפטר אינו גורר אובדן זכויותיהם לפיצויי פיטורין. הפגיעה הכלכלית עקב הפסקת יחסי עובד–מעביד הופכת למתונה יותר. עוד משמעות חשובה לסעיף זה, והיא קשורה לזכות לקבל דמי אבטלה. לאור סעיף 6 דלעיל, עובד יכול להתפטר ממקום עבודתו, לפנות בתביעה לקבל דמי אבטלה ולקבלם ללא כל עיכוב או הפחתת ימים (כפוף לכך שלא נמצאה בעבורו עבודה היכולה לאפשר לו, מבחינת תנאיה, להמשיך לטפל בבן המשפחה הזקן) (ס' 721ח' לחוק הביטוח הלאומי, 5991). בישראל עדיין לא נעשה מחקר המנתח את מידת השימוש בסעיף זה של החוק על ידי מטפלים לא–פורמליים בזקנים. יתרה מזאת: בפסיקות בתי הדין לעבודה שפורסמו במאגרים השונים אין תיעוד של תביעות רבות מכוח סעיף זה. ואולם סקירת הפסיקה הקשורה לסעיף זה, גם במצבים שאינם תלויים בטיפול בזקנים, מצביעה על דרך הבנת החוק בפסיקה. נושא אחד שנדון בפסיקה הוא הקשר הסיבתי בין ההתפטרות ובין המצב הרפואי. לקשר הסיבתי יש למעשה עד כמה צריך המצב הבריאותי של בן המשפחה — שני היבטים: ההיבט הראשון האם הכרחי שההתפטרות — להכריע בקבלת ההחלטה להתפטר? ההיבט השני תהיה לצורך טיפול אישי וישיר בבן המשפחה דווקא? בנוגע להיבט הראשון, של בן — כמה פסקי דין טענו כי לא די שמצב הבריאות של העובד (ולענייננו משפחתו) יהיה רק אחד מהגורמים הסיבתיים להתפטרותו; צריך שהוא יהיה הגורם להתפטרות, המניע הממשי לכך (דב"ע לג/3-8, טוטנאור נ' לפידות; דב"ע לה/-14