משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

פרק חמישי . 132 קשיש, וזאת כדי שיוכל לדאוג עבורו לכל הסידורים הנדרשים" (הצעת חוק דמי מחלה, 3991). גם בדיון במליאת הכנסת פירט יוזם החוק, ח"כ יורם לס, את הרציונל לחקיקתו: "...אנחנו נמצאים בדור חדש, שבו מספר הקשישים בחברה גדל והולך, ויותר ויותר משפחות מוצאות עצמן משקיעות ומטפלות בהורים הקשישים ופחות אולי בילדים... כאשר אדם קשיש נעשה חולה, זו מכה אנושה למשפחה... כל הדברים האלה משפיעים קשה מאוד על המשפחות, וצריך לתת להן את האפשרות לטפל בשקט בבעיה" (דברי הכנסת, 2991.6.2). החוק מאפשר לעובד לזקוף על חשבון תקופת המחלה הצבורה עד שישה ימי — היעדרות בשנה בשל מחלת הורה או הורה של בן זוגו שמלאו לו 56 שנה בתנאי שבן זוגו עובד והוא אינו נעדר מעבודתו מכוח זכאות זו. החוק הגדיר את המושג "חולה": הורה שחלה והפך להיות תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום–יום. ואלו הן הפעולות, על פי סעיף 322 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-5991: לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה וניידות עצמית בבית. על פי סעיף 2 לחוק, על שר העבודה והרווחה להתקין בתקנות כללים בדבר הוכחת המחלה ובדבר הנחיצות של ההיעדרות מהעבודה, ואכן השר השתמש בסמכותו והתקין את תקנות דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד-4991. המשמעות המעשית של החוק היא שאותם עובדים, שלהם הורים התלויים לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע פעולות היום–יום, זכאים לקבל שישה בלי שיהיו תלויים בחסדי המעביד ובלי שתיגרם — ימים בשנה לצורך טיפול בהם להם פגיעה של ממש בשכר החודשי, זולת ניכוי ימי הטיפול מכלל ימי המחלה הצבורים. עד היום אין פסיקה מתועדת בקשר לחוק זה, ולכן אי אפשר לנתח את המדיניות הפרשנית של בתי הדין לעבודה להוראות החוק. עם זאת, חשיבותו של בזכות הממד הסמלי שלו, בהיותו אבן — החוק קיימת אף בהיעדר פסיקה נרחבת דרך בהפגנת המודעות של המחוקק הישראלי לצורך בהסדרים חקיקתיים בתחום התמיכה התעסוקתית. מעבר לממד הסמלי, החוק גם מקל במידת מה על העובדים הנתונים בקונפליקט בין המחויבות לעבודתם לבין המחויבות לטיפול בהוריהם. החוק משחרר את העובדים מהצורך לקחת ימי חופשה ללא תשלום לצורך טיפול לצורך — גם אם בהיקף מצומצם — בהורה ומקנה להם זכות לחופשה בתשלום טיפול בבני משפחתם הזקנים.