משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

פרק חמישי . 140 הצורך בנתונים אמפיריים, כדי להעריך את הצלחת אמצעי התמיכה התעסוקתיים בישראל או את כישלונם, הוא אפוא צורך חיוני להמשך פיתוח החקיקה בתחום. מעבר להיבטים המעשיים, מדיניות התמיכה בטיפול לא–פורמלי בזקנים מעלה גם סוגיות מוסריות. האם טיפול בהורים זקנים איננו משום חובה מוסרית, שקיומה כלל אינו תלוי במתן הטבה, עידוד או תמיכה? האם כשאנו תומכים, מעודדים, מקילים או משלמים בעבור ביצוע חובה מוסרית וחברתית מובנת מאליה ומוצדקת האם בכך איננו מצדיקים למעשה את הפרתה בהיעדר תמיכה? — בפני עצמה במילים אחרות: האם התמיכה התעסוקתית אינה הופכת את חובת הטיפול בהורים הזקנים מחובה מוסרית מוחלטת לחובה מוסרית יחסית, שקיומה מותנה בתמיכה של המדינה או המעביד? ביהדות, כמו בדתות אחרות, החובה המוסרית לדאוג לשלומם של ההורים היא חובה עמוקה ועתיקת יומין. גם בלא מסגרת מוסרית דתית, הצדקות מוסריות רבות מבססות את חובת הילדים לדאוג להוריהם בזיקנתם, הצדקות המבוססות על הכרת תודה, על הדדיות והסכמה, על השבת ). חובות מוסריות Nelson & Nelson, 1992 טובה ועל ערכים של משפחה וקהילה ( אלה אינן תלויות בקבלת תמורה כספית או בקיומם של תמריצים והקלות. דבקות באמות מידה מוסריות אלה יכולה לעורר את הטענה שאין כל הצדקה לתמוך באנשים המטפלים בבני משפחתם הזקנים או להתחשב בהם בצורה חריגה, שכן אין במעשיהם אלא מילוי חובה מוסרית וחברתית רגילה לחלוטין. כנגד טענה זו אפשר לטעון, ברוח התמיכה בהורים המטפלים בילדיהם הצעירים, שתמיכה בבני משפחה המטפלים בהוריהם הזקנים ועידודם אין בה משום הפחתה או זילות של בעצם התמיכה בטיפול ארוך–טווח לא–פורמלי יש — החובה המוסרית, נהפוך הוא משום הכרה בחשיבותו המוסרית. במילים אחרות: דווקא ההכרה בהיבט המוסרי של הטיפול ארוך–הטווח מחייבת את המדינה ואת המעסיקים להקל ככל האפשר על המטפלים למלא את חובתם זו ולמנוע מצב שבו נבצר מהם לבצעה בשל אילוצים תעסוקתיים. לבסוף, חשוב לזכור כי יש מי שיטענו שמאחורי עיצוב מדיניות של תמיכה תעסוקתית בטיפול לא–פורמלי ממושך בזקנים על ידי בני משפחה מסתתרת גם עמדה פוליטית, עמדה האומרת שאין זו חובתה של המדינה לטפל בזקניה המוגבלים. אפשר לטעון כי מדיניות התמיכה בטיפול לא–פורמלי בזקנים על ידי בני משפחתם העובדים היא, בעצם, ביטוי נוסף למדיניות של הפרטה. ככלל, הפרטה היא הסרת האחריות לפעולות שונות מעל כתפי רשויות החברה והמדינה והעברתה אל כתפי יחידים או גופים פרטיים. מדיניות זו היא תוצר של תפיסת עולם פוליטית רחבה יותר, המבקשת לצמצם את מעורבות המדינה