משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

פרק שישי . 158 נוסף על הצורך בחינוך ובהסברה, ממצאי המחקר מחזקים את חשיבות יישומם של הסדרים חוקיים קיימים. הממצאים מחזקים עמדה זו, שכן לפחות בכמה מהכלים המשפטיים (כגון ייפוי כוח למתן הסכמה לטיפול רפואי) הבעיה איננה ביצירתם אלא בהוצאתם אל הפועל. בהקשר זה ראוי להפנות את תשומת לב המחוקק לחוסר ה"ידידותיות" של טופס ההנחיות הרפואיות המקדימות שאומץ בחוק החולה הנוטה למות. מדובר בטופס ארוך ומסורבל הכתוב בשפה לא נגישה. ממה שנשמע במפגשים מקצועיים שונים עולה כי אנשים רבים המבקשים לעשות בו שימוש אינם מצליחים להבין בכוחות עצמם כיצד למלא אותו או איך להשתמש בו. יתרה מזו: אחת הבעיות המוכרות בתחום של הספקת השירותים לזקנים בישראל היא פיצול הסמכויות וריבוי הגופים הפועלים בתחום זה (בריק, 3002). כדי לפתור בעיה זו כדאי לבחון שוב רעיונות ישנים, כגון הקמת רשות מרכזית שכל תפקידה לקדם את זכויות הזקנים ברמה הארצית. מסגרת מנהלית מאוחדת יכולה לפעול להכנת תכנית מניעה ארצית כוללנית, ליזום פעולה מתוכננת ומקיפה — בכל שלבי החיים — להגברת מודעות הפרט והחברה לנושא המניעה בזיקנה באמצעות מסגרות החינוך הפורמליות ואמצעי התקשורת ובהכשרת אנשי מקצוע בתחום הזיקנה. רשות כזאת יכולה גם לעודד מיסוד של דפוסי קשר בין העובדים הן של הגמלאים והן של — הפורשים ובין מקומות עבודתם על ידי התארגנות מקומות העבודה. נראה שכל אלה טרם הופעלו, או שלא הופעלו במידה הראויה בנוגע לתכנון משפטי לקראת זיקנה, וראוי לשוב ולבחון את האפשרות להפעילם. אף שהמחקר לא עסק בנושא במישרין, הממצאים מראים שיש מקום לפעולה של המקצוע המשפטי. לפי גישות סוציולוגיות מסוימות של המשפט, לעורכי הדין — תפקיד מהותי ביכולתו של המשפט לשמש כלי לשינוי חברתי. לעורכי הדין יש תפקיד — בהיותם סוכנים חברתיים, בעלי מעמד ועוצמה בתחום המקצועי רב חשיבות בהטמעת כלי התכנון המשפטיים לקראת זיקנה ובהחדרתם. גישות כאלה מוכרות זה מכבר גם במסגרת מערכת המשפט הישראלית, והן מיושמות על ידי עורכי דין בהקשרים חברתיים שונים (דותן, 0002; זיו, 1002). בשנות ה–08 נעשה בבריטניה מחקר שבדק את מידת המודעות לכלי מניעה והשימוש בהם בקרב עובדים סוציאליים המטפלים באוכלוסייה הזקנה. המחקר העלה כי "עובדים סוציאליים טרם פיתחו את יכולתם המלאה לעזור לקשישים ולמשפחותיהם". אותם דברים נכונים, כנראה, גם בקשר לעורכי הדין בישראל בראשית האלף השלישי. הדבר מתבטא במסגרת החינוך המשפטי לתואר הראשון, שם מועטה ביותר המודעות לתחום המשפט המונע בכלל ולמשפט ככלי מניעה בגיל זיקנה בפרט. הדבר מתבטא גם בכך שמעטים מאוד עורכי הדין הפרטיים הבוחרים