משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

פרק שביעי . 162 מהביטוח הלאומי תשולם אגרה מוקטנת, %05 מהאגרה המלאה. אף אחת מהצעות חוק אלה לא קודמה ממש ולא הגיעה לשלבי חקיקה מהותיים. עם זאת, המכנה המשותף שלהן הוא היותן הצעות חוק פרטיות שהתמקדו בקידום זכויות הזקנים בהגדרה, ובסופו של דבר הן היו המקור לחוק האזרחים הוותיקים. גלגולו הראשון של חוק האזרחים הוותיקים: 8891-3991 לידתו של חוק האזרחים הוותיקים תשומת הלב של הפוליטיקה הישראלית התעוררה לפוטנציאל האלקטורלי שבידי הזקנים, ובאמצע שנות ה–08 הוקמה לראשונה מועצה ציבורית לענייני זקנים, על תנועה למסורת ישראל). — ידי שר העבודה והרווחה אהרן אוזן (ממפלגת תמ"י בראשות המועצה הוצבה רעיית ראש הממשלה אז, הגב' שולמית שמיר. זה היה "והדרת פני זקן". — גוף וולונטרי ולא סטטוטורי, שהתאגד בדרך של עמותה במבצעים — המועצה קיבלה כספים מתרומות שנאספו על ידי המדינה, למשל כגון "טלתרום". במועצה היו חברים כשישים איש ממגזרי הממשלה השונים, והיא התכנסה פעמיים בשנה. הנהלתה הפעילה מנתה עשרה חברים, והיא התכנסה פעם בחודש לדון בבקשות מיוחדות. היו אלה בעיקר בקשות אינדיווידואליות לסיוע כספי לקשישים, סיוע שהמועצה העניקה על פי שיקול דעתה, בהתחשב בנסיבות של כל מקרה (הגב' ח' דסקל, מרכזת המועצה למען הזקן, מתוך פרוטוקול ועדת העבודה והרווחה, 88.7.31, עמ' 5). לצד המועצה הציבורית, שפעלה בחסות משרד העבודה והרווחה, הייתה גם התארגנות של גמלאים במסגרת הסתדרות העובדים הכללית. ההסתדרות הקימה את הסתדרות הגמלאים כבר בשנות ה–07, ואף חילקה מלאי" שהקנתה זכויות שונות לגמלאי ההסתדרות הכללית. באותה עת, ִ "תעודת ג למעט שתי ההתארגנויות הללו, לא התפתחו בקרב החברה האזרחית ארגונים חוץ– ממשלתיים בעלי משקל או מעמד בתחום של קידום זכויות הזקנים בישראל. התפתחויות אלה הולידו את הרעיון ליצור חוק שכל כולו מיוחד לזקנים: חוק האזרחים הוותיקים. היוזמת של הצעת החוק הפרטית הראשונה בנושא הייתה ח"כ נאווה ארד. ח"כ ארד ממפלגת העבודה זיהתה באוכלוסיית הזקנים אוכלוסיית יעד אלקטורלית. יתרה מזאת: בהיותה בעבר המזכירה הארצית של איגוד העובדים הסוציאליים בישראל, היה לה ידע וניסיון רב בתחום קידום זכויות של קבוצות מיעוט וחולשה בחברה הישראלית. ח"כ ארד יזמה והקימה שדולה פרלמנטרית למען ענייני הגמלאים ועמדה בראשה. השדולה כללה, בשיאה, כשבעים חברי כנסת מכל סיעות הבית.