משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

163 . כשהחוק פוגש אזרחים ותיקים הצעת חוק האזרחים הוותיקים החלה את דרכה אפוא כהצעת חוק פרטית מטעם ח"כ נאווה ארד, והיא הונחה על שולחן הכנסת ביום 8891.2.1. העיתוי לא היה מקרי, שכן כבר היה ידוע שבחודש נובמבר של אותה שנה עתידות להתקיים בחירות כלליות לכנסת. זו הייתה הצעת חוק צנועה וקומפקטית (הצעת חוק בחוק המוצע היו 8 סעיפים בלבד, והוא קבע שלושה — האזרחים הוותיקים, 8891) הסדרים חדשים: 1. תע ו דת א ז רח ותי ק : ההסדר הראשון היה הנפקת "תעודת אזרח ותיק" לכל אזרח ותיק. החוק הגדיר "אזרח ותיק" בהתאמה להגדרת "זקן" בחוק הביטוח הלאומי בכל הנוגע לזכאות לקבלת קצבת זקנה, גיל 56 לגברים ו–06 לנשים. — לאמור 2. י ו עץ לענ י י נ י א ז רח י ם ותי ק י ם : ההסדר השני היה הענקת הסמכות למינוי יועץ לענייני אזרחים ותיקים, שיהיה כפוף לראש הממשלה. היועץ היה אמור להיות גם "לשכת קשר" לטיפול הממשלתי הכולל בענייני האזרחים הוותיקים. 3. מו עצה צ י ב ו ר ית לענ י י נ י א ז רח י ם ותי ק י ם : ההסדר השלישי היה הקמת מועצה ציבורית לענייני אזרחים ותיקים, שמספר חבריה לא יעלה על 53 ולא יפחת מ–12. המועצה הייתה אמורה לכלול נציגים משרדי הממשלה — ממגזרים שונים, ובהם נציגי השלטון המרכזי ומוסדות אחרים של המדינה (ובלבד ששיעורם לא יעלה על שליש מכלל חברי המועצה), חמישה נציגים של מרכז השלטון המקומי, חמישה חברים שהם נציגי ציבור וארגוני מתנדבים, וחמישה נציגים לפחות של הסתדרות הגמלאים ואישים שלדעת ראש הממשלה הם בעלי ניסיון וידע בבעיותיהם של אזרחים ותיקים. מטרת המועצה הייתה לגבש וליזום פעולות לשיפור איכות חייהם של האזרחים הוותיקים. בלי — לגרוע מכלליות האמור לעיל, המועצה הייתה רשאית להמליץ (1) על הקלות במסים ובארנונה, גם באמצעות חקיקה; (2) על הטבות בשירותים ציבוריים; (3) על סידורים שיקלו על אזרחים ותיקים במוסדות ציבוריים ופרטיים. דברים שנלוו אל החוק הסבירו את הצידוק ליצירתו ופירטו את המטרות שעמדו לנגד עיני המחוקק: "חוסר תשומת לב לבעיות המציקות לציבור האזרחים הותיקים גורם להם