משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

פרק שביעי . 164 רגשות תסכול ומרירות. בנוסף ליציאתם ממעגל העבודה הם שרויים בעל כורחם בחוסר מעש ופעילות חברתית. הקמת מועצה ציבורית ומינוי יועץ ליד ראש הממשלה לענייני אזרחים ותיקים יגשימו שתי מטרות: הראשונה המועצה והיועץ יעסקו דרך קבע בייזום חוקים, כללים, תקנות והמלצות — בפני גורמים ציבוריים שישפרו את איכות חייהם של אזרחים ותיקים; המועצה והיועץ ישמשו לאזרחים הותיקים כתובת שאליה — ...השניה יוכלו לפנות" (הצעת חוק האזרחים הוותיקים, 8891). כיוון שהייתה זו הצעת חוק פרטית, היה עליה לעבור בתחילה קריאה טרומית, כדי שהליך החקיקה הרגיל של שלוש קריאות בכנסת יצא לדרכו. במהלך הדיון בקריאה הטרומית בכנסת התברר כי הממשלה מתנגדת להצעת החוק. סגן שר העבודה והרווחה טען כי אין צורך בחוק משום שיש גופים רבים המטפלים בנושא, וביניהם המועצה למען הזקן (שהוזכרה לעיל). יתרה מזאת: סגן השר טען כי הנפקת תעודת אזרח ותיק תעודד סטיגמה שלילית של הזקנים. עם זאת, על אף התנגדות הממשלה, עברה הצעת החוק בקריאה הטרומית והועברה להכנתה לקריאה הראשונה בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. אם כן, ההתנגדות לחוק מטעם הממשלה ומטעם משרד העבודה והרווחה החלה כבר בשלב הטרומי שלו. בעקבות ההחלטה להעביר את הצעת החוק להכנה לקריאה הראשונה, קיימה ועדת העבודה והרווחה דיון ראשון בהצעת החוק ביום 8891.7.31. ח"כ נאווה ארד הציגה את הצעת החוק ואת המודל שעל פיו עיצבה את החוק: "מניסיוננו למדנו, שאם אנו רוצים לזכות בעדיפות לאומית לנושאים אשר הועלו בוועדה, צריכה לקום במשרד ראש הממשלה אינסטנציה אשר תטפל בנושא... אחד ההישגים הגדולים ביותר היה, שכתוצאה מהקמת המועצה למעמד האישה, הגענו למצב שמשרדי הממשלה קיימות יועצות מיוחדות לנושא מעמד האישה" (פרוטוקול ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, 88.7.31, עמ' 2). המודל שעמד לפני ח"כ ארד היה אפוא המודל של קידום מעמד האישה. גם האסטרטגיה הייתה ברורה, וח"כ ארד לא הסתירה אותה: "בחוק זה עדיין לא כלולים נושאים המחייבים את הממשלה באופן מיידי מבחינה תקציבית, ולא במקרה כך ניסחתי את החוק. בסופו של דבר זה חוק מסגרת. אני מאמינה שנוכל להעביר את החוק עד תום מושב כנסת זו, אך נצטרך לעבור דרך ארוכה עד שנצליח לממש את כל מה שאנו רוצים לממש