משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

167 . כשהחוק פוגש אזרחים ותיקים אישורה. על פי הפרסומים בעיתונות עיכב יו"ר הכנסת, מר שילנסקי, את הבאת הצעת החוק לאישור "בפקודת שולמית ויצחק שמיר, שכן אישור ההצעה ייטול מידי הגברת שמיר סמכויות רבות" (ורטר, 9891). בעקבות פרסומים אלה איימה ח"כ נאווה ארד לפנות לבית הדין הגבוה לצדק, כדי לחייב את יו"ר הכנסת להביא את הצעת החוק למליאת הכנסת. לפי עדותה של ח"כ ארד, רק איום זה הביא בסופו של דבר להעלאת הצעת החוק להצבעה (ראו דבריה של ח"כ נאווה ארד בדברי הכנסת מיום 6991.2.6, עמ' 2704; ראו גם ורטר, 9891). הדיון בקריאה השנייה והשלישית היה קצר. הממשלה הגישה הסתייגויות לחוק בשני עניינים: העברת הסמכות ממשרד ראש הממשלה למשרד העבודה והרווחה; השני — האחד ביטול משרת היועץ לענייני אזרחים ותיקים. הסתייגויות הממשלה נדחו על ידי — מליאת הכנסת, והחוק אושר. כמובן, אישור החוק גרם סיפוק רב בקרב יוזמי החוק, תומכיו ואוכלוסיית הזקנים בישראל. למרות אי שיתוף הפעולה מצד משרד ראש הממשלה ומשרד העבודה והרווחה, אושר החוק, לאחר שכשלו הניסיונות לדחות את אישורו או לשנות את תוכנו. בעקבות הניצחון הציגה ח"כ נאווה ארד את החוק, בצדק, כהישג פוליטי שלה ושל הסתדרות הגמלאים (ארד, 0991), ולזקנים בישראל הייתה שעה של קורת רוח. נפילתו הראשונה של החוק מבט לאחור מגלה כי השמחה סביב חוק האזרחים הוותיקים לא האריכה ימים. בתוך פרק זמן קצר יחסית עבר החוק שלושה תהליכים שהביאו לנפילתו הראשונה, והייתה להם השפעה של ממש על המשך התפתחותו. להלן תיאור התהליכים הללו: 1. שינוי האחריות המיניסטריאלית לחוק האזרחים הוותיקים כפי שהוסבר לעיל, אחד המרכיבים המהותיים של חוק האזרחים הוותיקים היה עיגון מוסדותיו הארגוניים העיקריים, היועץ והמועצה, במסגרת משרד ראש בחשיבות שניתנת לנושא — הממשלה. הדבר היה מהותי לא רק בממד הסימבולי אלא — עם עיגונו בידי ראש הראשות המבצעת, בעל הכוח הפוליטי הרב ביותר בממד המעשי, לאור ניסיון העבר במסגרת תפקיד היועצת לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה. ניסיון זה הוכיח שאפשר להביא לידי שינוי מערכתי באמצעות מנהיגות המעוגנת במשרד ראש הממשלה וזוכה לתמיכתו. לא בכדי התנגדה ח"כ ארד בשעתו לדרישות משרד ראש הממשלה ומשרד העבודה והרווחה, להעביר את האחריות אל משרד העבודה והרווחה.