משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

173 . כשהחוק פוגש אזרחים ותיקים הזה [חוק האזרחים הוותיקים], ובעצם מעבר לדקלרציה יפה ותעודה, שעם כל הכבוד לה, [היא] לא מחממת בלילות הקרים את הקשישים ולא מוסיפה להם פרוטה על שכרם על מנת להתקיים בכבוד, ולא פותרת את בעיותיהם" (דברי הכנסת, 3991.6.51). גלגולו השני של חוק האזרחים הוותיקים: 4991-7991 עלייתו השנייה של חוק האזרחים הוותיקים לקראת סוף שנת 4991 התעוררה מחדש ההתעניינות בחוק האזרחים הוותיקים. באופק החלו להיראות הבחירות הבאות. הסתדרות הגמלאים וחברי כנסת משדולת הזקנים הבינו כי ממשרדי הממשלה לא תבוא ישועה. חברי כנסת מסיעות שונות החלו בהדרגה, בין ביוזמתם ובין בהיענות ללחצים של הסתדרות הגמלאים, להכין ולהגיש הצעות חוק פרטיות, כדי לממש את הפוטנציאל הטמון בחוק האזרחים הוותיקים. את המהלכים הפעם הנהיגו חברי כנסת, בעיקר ממפלגת העבודה, ובראשם ח"כ רענן כהן, וכן ח"כ עמנואל זיסמן. מאחוריהם עמדו הסתדרות הגמלאים, ראש הסתדרות הגמלאים בשעתו, מר אליהו רייף, עו"ד גדעון בן ישראל, ד"ר ישראל כץ, נשיא עמותת הגמלאים, השופט בדימוס, ד"ר עציוני ועוד רבים וטובים. ביום 5991.11.4 נרצח ראש הממשלה, מר יצחק רבין. ההכרה שהבחירות הכלליות קרבות והולכות, וייתכן שאף יהיו קרובות מהצפוי, גרמה לזירוז ההליכים. הפעילות ל"החייאת" חוק האזרחים הוותיקים צברה תאוצה. האזרחים הוותיקים היו לפתע "מחוזרים", כפי שניסח זאת העיתונאי אברהם טל: "עונת הפריימריס המתקרבת מביאה בשורות טובות לקשישי ישראל... חברי כנסת מסיעות שונות עמלים זה מכבר על הכנת הצעות חוק שיזכירו לקשישים בימי הבחירות הממשמשים ובאים מי הוגה בהם ומי עמל למענם. התחרות בין הח"כים הולידה גל הצעות..." (טל, 6991). ואכן, על שולחן הכנסת הונחו לא פחות מחמש הצעות חוק פרטיות, על ידי חברי כנסת מימין ומשמאל. רובן ככולן התמקדו בהוספת תכנים מהותיים לחוק האזרחים הוותיקים, בצורת הנחות והטבות כלכליות לזקנים. ביום 5991.21.31 התקיים דיון טרומי ראשון בהצעות החוק הרבות שהוגשו, וביציע ישבו נציגי הגמלאים ועקבו אחר המתרחש. כל הצעות החוק זכו לרוב ועברו בקריאה טרומית לקראת דיון בוועדת העבודה והרווחה (דברי הכנסת, 59.21.31).