משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

175 . כשהחוק פוגש אזרחים ותיקים הדיון נוצל היטב על ידי חברי הכנסת לצורך קידום תדמיתם בקרב קהל הגמלאים שישב בקהל. בדיון בכנסת נאמרו דברים חשובים רבים בסגנון הזה: "צריך להיאמר פה, שחובתה של המדינה היא לגמלאים. אין הגמלאים זקוקים לטובות כלשהן. הגמלאים הם אשר תרמו ובנו את המדינה, הם אשר נתנו את היסודות הבסיסיים לקיומה של מדינת ישראל. לכן נאבקנו שהחוק הזה יהיה אוניברסלי ולא יהיה לטובת קבוצות מסוימות בתוך האוכלוסייה הזאת" (ח"כ רענן כהן, דברי הכנסת, 6991.1.22, עמ' 6553). היו חברי כנסת שלא חששו גם לחשוף, לצד ההצהרות המרשימות, את הציניות והרקע לדברים. וכך אמר ח"כ דן תיכון מהליכוד: "מובן שאפשר לומר שהחוק הוא צעד קטן של סנטימטר בכיוון הנכון, אבל לא צריך להפריז בחגיגות. כשקצבת הזיקנה, חבר הכנסת זיסמן, היא 981,1 ש"ח, זו חרפה לחברה הישראלית... אבל אנחנו לפני פריימריס. בטח לאחר שהחוק הזה יעבור יהיו חגיגות ונאמר לגמלאים שהושענו אותם. ואני אומר לך, לא עשינו את הדבר העיקרי: לדאוג לכך שקצבת זיקנה תהיה גבוהה יותר... שאדם שפורש לגמלאות יוכל להמשיך ולהתקיים, כי כיום הוא נידון לחרפת רעב נוסף על העובדה שהוא חייב לסיים את עבודתו. זה אות קין על מצח החברה בישראל, ואחר כך אתם מתפלאים שמספר העניים גדל" (ח"כ דן תיכון, דברי הכנסת, 6991.1.22, עמ' 8553). הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה, ללא מתנגדים (ברוב של 11 תומכים). בתוך פרק זמן קצר מאוד חזר החוק למליאת הכנסת, וב–6 בפברואר 6991 הובאה הצעת החוק לתיקון חוק האזרחים הוותיקים לקריאה שנייה ושלישית. כמובן, גם כאן נוצלה ההזדמנות לצבור נקודות פוליטיות בקרב הזקנים. וכך אמר ח"כ רן כהן: "בחוק הזה יש הטבות כספיות. זה נכון. יש הנחות. זה נכון. לחוק הזה משמעות ברמת החיים של פשוטי העם שבקרב האזרחים הוותיקים בעיקר. זה נכון. אבל המסר חשוב מן הכסף. המסר הזה, שהכנסת מחוקקת היום ולא רק כסף. גם הערכה, גם — חוק שבא להצדיע ולהעניק גם כבוד התחשבות, גם רגישות: אלה חשובים יותר מן הכסף. העובדה שהיום אנחנו באים להעניק גם הנחות וגם הטבות, אבל בעיקר אנחנו מצדיעים לאזרחינו הוותיקים ומכבדים אותם, פותחת דרך לכך שנמשיך את המלאכה הזאת בעתיד" (דברי הכנסת, 6991.2.6, עמ' 5704).