משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

177 . כשהחוק פוגש אזרחים ותיקים "ההישג החשוב והמשמעותי ביותר [של הסתדרות הגמלאים בישראל] הוא חוק הגימלאים [צ"ל: ‘חוק האזרחים הוותיקים'] שהתקבל השנה בכנסת המבטיח הנחות והטבות לגמלאים" (רייף, 6991). עו"ד גדעון בן ישראל (בעבר חבר כנסת, יו"ר הסתדרות הגמלאים בעת העברת החוק) הצטרף אף הוא להערכה הכללית ואמר: "אין ספק שגולת הכותרת של מדיניותנו החדשה היתה קבלת חוק האזרחים הותיקים במתכונתו החדשה, שהעניק לגמלאים הקלות אוניברסליות על בסיס הגיל, ללא מבחני הכנסה... חשוב להדגיש כי בחוק נקבעה מסגרת שתאפשר מתן הקלות נוספות בעתיד בהמלצת המועצה הציבורית שליד החוק, שבה יש לנו נציגות מכובדת, והכרה בהסתדרות הגמלאים כארגון היציג" (בן ישראל, 6991). הייתה תחושה ואמונה שהחוק מתחיל להגשים את החזון ההיסטורי שלו, בבחינת צעד ראשון במימוש האסטרטגיה שביסודו. היטיב לתאר זאת ח"כ רענן כהן: "חוק הגמלאים שאושר לאחרונה לא נועד לפתור את כל הבעיות הכלכליות של הגמלאים. החוק מהווה צעד ראשון ומשמעותי לתיקון המצב הקיים... זוהי תחילת הדרך, אולם הכיוון ברור וחד משמעי. חוק זה מהווה מסגרת אותה, בעזרתכם הגמלאים, נמלא בתוכן ממשי" (כהן, 6991). נפילתו השנייה של חוק האזרחים הוותיקים — "ינואר השחור" החגיגה הפוליטית סביב תיקון חוק האזרחים הוותיקים נמשכה זמן קצר ביותר. גם בחירות ישירות — במאי 6991 התקיימו בחירות כלליות לכנסת, ולראשונה לראשות הממשלה. בבחירות לראשות הממשלה זכה בנימין נתניהו, והוא הקים בתוך זמן קצר ממשלת ימין בראשותו. שבועות אחדים לאחר בחירתו הודיע על החלטתו לקצץ 9.4 מיליארד ש"ח מתקציב המדינה של שנת 7991. הקיצוץ היה חלק מסדר היום הפוליטי–כלכלי של מר נתניהו, שדגל בגישה ניאו–ליברלית בעלת מאפיינים תאצ'ריסטיים. במסגרת הקיצוצים הנרחבים בתחומי הרווחה, הבריאות והחינוך, היה גם חוק האזרחים הוותיקים מועמד לקיצוצים (שחם, 6991ב). ואכן, במסגרת הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 7991), התשנ"ז-6991, שהוגשה ב–32 באוקטובר 6991, הוצע למעשה לבטל ולמחוק את כל ההישגים החקיקתיים של תיקון החוק שנעשה אך חודשים מעטים קודם לכן. הצידוק לביטול ההטבות ניתן בדברי ההסבר להצעת החוק: