משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

179 . כשהחוק פוגש אזרחים ותיקים אנשי האוצר את הגימלאים, החיילים המשוחררים, ומקבלי הקצבאות כשק האיגרוף למהלומותיהם" (כץ, 6991). ביטול ההטבות של חוק האזרחים הוותיקים עבר ללא התנגדות כמעט. ביום 6991.21.13 התקיימה ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, וחוק ההסדרים אושר. הצלחת ביטול ההטבות של חוק האזרחים הוותיקים הייתה קשורה לדרך החוקית שבה נעשו הדברים. ביטול ההטבות נעשה באישון לילה, אגב אישור במעין עסקת חבילה. — חוק ההסדרים שכלל עשרות תיקונים לחוקים שונים באותם ימים קדחתניים, ערב אישור חוק ההסדרים, נאבקה הסתדרות הגמלאים נגד קשת רחבה של גזירות שניסו להטיל על הגמלאים. לא התקיים דיון נקודתי בחוק האזרחים הוותיקים דווקא, וחברי כנסת רבים כלל לא היו ערים למשמעות אישורו של חוק ההסדרים בקשר לאזרחים הוותיקים, או שלא ייחסו לכך חשיבות (אונגר, 7991). סופו של הגלגול השני בתחילת שנת 7991, פחות משנה לאחר תחושת האופוריה בשל חוק האזרחים הוותיקים, שהצליח סוף–סוף להתחיל למלא את ייעודו ההיסטורי ולהגשים את התמוטטה הקונספציה. כל ההישגים החוקיים — האסטרטגיה החוקית שיועדה לו בוטלו. העיתונים הכתירו את מה שאירע בכותרות "ינואר השחור של הגמלאים" (אונגר, 7991) ו"גזילת הגמלאים" (מאור, 7991). החוק חזר למעשה למצבו בסוף הגלגול הראשון: אין יועץ, אין מועצה, אין פעילות וגם אין הטבות כלכליות. החוק חזר להיות חוק עקר מהבחינה הפוליטית ומת מהבחינה המעשית. יתרה מזאת: הייתה תחושה כבדה של בגידה, בגידת השלטון בזקנים. מהלך דמוקרטי רב שנים בוטל במעין מחטף, לאחר הליך פרלמנטרי ארוך ומייגע. וכך אמר ח"כ יוסי כץ (עבודה): "כאשר נחקק חוק ההסדרים [אשר ביטל את ההטבות בחוק האזרחים הוותיקים] הרגשתי כאילו תקעו לי סכין בלב. פגעו בי באופן אישי. אני אומר את זה בכל הכנות, משום שראיתי בזה חוק שנותן איזה ביטוי למחויבות שלנו כלפי אזרחנו הוותיקים... ובמחי יד הממשלה נתנה סטירת לחי מצלצלת גם לכנסת... וגם לאזרחים הותיקים" (דברי הכנסת, 8991.1.31).