משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

19 . הפגישה העצובה בין הזיקנה למשפט שלא מסוגלת ללכת, נופלת ומוגבלת. תשובות פרנואידיות בולטות ‘כולם שקרנים ומושחתים, אני לא מאמינה לאף אחד'..." להשלמת התמונה יצוין כי בטופס הרשמי של הבקשה למינוי אפוטרופוס מופיעה השאלה אם "החולה מסוגל להביע את דעתו לעניין האפוטרופסות". בטופס של הגב' ג' הוקפה בעיגול המילה "לא". הבקשה למינוי אפוטרופוס וכל התעודות הנלוות הוגשו על ידי בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט לענייני משפחה, באמצעות הצוות המקצועי של בית החולים. פסק הדין של בית המשפט ניתן בחודש יולי 9991, במעמד צד אחד. פסק הדין ניתן בלי לשמוע את דעתה של הגב' ג', בלי שבית המשפט ראה אותה או התרשם ממנה באופן ישיר ובלתי אמצעי, ובלי ייצוג של הגב' ג' על ידי עורך דין. בפסק הדין מינה בית המשפט את הגוף המסוים לאפוטרופוס לטיפול בגופה וברכושה של הגב' ג'. המינוי היה גורף ומוחלט, ללא כל הגבלה מבחינת זמן, מקום או תוכן. המערכה השנייה — ההליך המשפטי מיד עם קבלת המינוי פעל האפוטרופוס במרץ. קודם כל חתם נציג האפוטרופוס על אישור העברתה של הגב' ג' למחלקה לגריאטריה שיקומית שעל יד בית החולים. מיד לאחר מכן נכנסו נציגי האפוטרופוס לביתה של הגב' ג' וערכו ספירת מלאי, ניתקו את מכשירי החשמל, ספרו את אוסף המטבעות שלה והפקידו אותו בבנק. הם גם עיינו במסמכים, לרבות מכתבים אישיים, כדי לנסות לגלות את כל מקורות הרכוש של הגב' ג'. ככל שהדבר ניתן לבירור, התכוונו נציגי האפוטרופוס לפעול אף למכור אותה, כדי לממן את שהייתה של — להשכרת הדירה, ובמידת הצורך הגב' ג' במוסד הסיעודי. במסמכים הרשמיים של בית המשפט אין כל ראיה לכך שנציגי האפוטרופוס ביצעו את הפעולות שתוארו לעיל לאחר קבלת הסכמתה או שמיעת רצונה של הגב' ג'. עם זאת, בעקבות התערבותה של הגב' מ', נפגש נציג האפוטרופוס עם הגב' ג'. הנציג לא הסתפק בדיווח על הפעולות שעשו בדירתה, אלא (כפי שסיפרה הגב' ג' לגב' מ' לאחר מכן) אף הציג לה שאלות בעניינים פרטיים ואישיים, מתוך חדירה עמוקה לפרטיותה. הגב' ג' לא רצתה שביתה יימכר, לא רצתה שישתלטו על חייה ולא רצתה לעבור למסגרת מוסדית. היא הרגישה, כפי שביטאה זאת בשיחה עם הגב' מ', שרכושה וחייה נגזלו ממנה, ואמרה שהיא אינה מוצאת עוד טעם לחייה והיא שואלת את נפשה למות.