משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

193 . כשהחוק פוגש אזרחים ותיקים ידעו מה זכויותיהם ויממשו אותן. גורם אחר של העלות הנמוכה הוא הדרך שבה מחושבת העלות ומועברים התקציבים. לדוגמה, מתברר כי תחשיב עלות ההנחה, הניתנת לזקנים במופעי תרבות, נעשה במקרים רבים (ככל שהדברים נוגעים ל"מפיצים", לפחות) בדרך של "חישוב גלובלי" ולא בחישוב אמיתי של כמות ההנחות הניתנות בפועל לזקנים (בג"ץ 89/0518, תיאטרון ירושלים נ' שר העבודה והרווחה, 8991). מצב דברים זה מעודד תת–מימוש של הזכויות, שכן המפיצים מקבלים את ההנחה אם נתנו אותה בפועל ואם לאו, וכך העלות בפועל "נבלעת" במשא ומתן הכללי על התמיכה בתיאטראות הציבוריים. גם ה"פיצוי" שהמדינה הייתה אמורה לשלם לרשויות המקומיות בגין ההנחות שנדרשו להעניק בארנונה פיצוי זה "נבלע" בחלקו בהמשך, במסגרת ההתחשבנויות — בתחילה לא שולם השונות בין אוצר המדינה ובין הרשויות המקומיות (להב, 7991). חשוב להדגיש, בהקשר זה, שאין בחוק מחויבות אמיתית להקצאת משאבים מיוחדת לקידום הזקנים ולשינוי חברתי אמיתי. החוק אינו כולל מחויבות סטטוטורית להקצאת כספים, להעלאת שיעור קצבת הזיקנה, להגדלת התקציבים לטיפול מוסדי ארוך–טווח או להגדלת התקציב לשירותים חברתיים המוענקים לזקנים. בחוק הקיים אין הקצאת תקציבים כלשהם לשירותים ייעודיים ומרכזיים, , המחייב הקצאת Older American Act כדוגמת אלה הכלולים בחוק האמריקני, משאבים לפרויקטים שיש בהם פוטנציאל לשינוי חברתי אמיתי במצבם של הזקנים. 5.1. כישלון החוק בתור עוגן לזכויות נוספות לזקנים כפי שתואר לעיל, אחת המטרות החשובות של החוק הייתה לשמש נקודת אחיזה סטטוטורית, שיהיה אפשר להשתמש בה בעתיד כדי להחדיר זכויות מהותיות לאוכלוסיית הזקנים. ואלה דבריו של עו"ד גדעון בן ישראל בדיון שהתקיים ב–9 בינואר 6991, לקראת הקריאה השנייה והשלישית של החוק והוספת ההנחות: "יש פה הרבה דברים מאוד טובים שלא נכנסו להסכמה עם הממשלה, ואף על פי כן אני מבקש מחברי הכנסת לא להאריך את הדיונים על ידי כך שיעלו נקודות שלהם, מפני שכולנו יודעים את הפרוצדורה בכנסת וזו שאלה של תקציב וברגע שיחרגו מההסכמות ויעלו דברים נכונים וחיוביים והטבות נוספות, זה עלול לגרום לתוצאה הפוכה. כלומר, שהעניין יתמשך והאוצר עלול להתנגד. אנחנו רואים בחוק פריצת דרך מבחינה זו שיש מסגרת בחוק שאפשר יהיה להוסיף עליה את כל יתר ההטבות. אנחנו לא באנו על