משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

פרק שביעי . 194 סיפוקנו בהסכמה שיש היום. יש לנו שורה של דברים שנרצה במרוצת הזמן להוסיף לחוק וברגע שישנה המסגרת אפשר יהיה להוסיף עוד שירותים" (גדעון בן ישראל, פרוטוקול ועדת העבודה והרווחה, 6991.1.9, עמ' 6). ובייחוד — נכון להיום, חזון זה לא התגשם. במציאות הפוליטית–חוקית הקיימת ברור לכל כי אין סיכוי (ולפיכך אין — נוכח הניסיון הכושל של מפלגת הגמלאים גם כל ניסיון) לתקן ולשנות את חוק האזרחים הוותיקים באופן שישנה הסדרים מהותיים בתחום זכויות הזקנים. מדובר לא רק בהטבות כלכליות אלא בהסדרים מהותיים כדוגמת מינוי נציב קבילות לזקנים, הקמת מערך סיוע וייעוץ משפטי לזקנים, הקצאת משאבים כלכליים המעוגנים בחוק לצורך קידום פרויקטים לא רק שאינם קיימים, אלא שאין — קהילתיים בתחום הזיקנה, כל אלה ואחרים היום מי שמשלה עצמו שיהיה אפשר להוסיפם לספר החוקים הישראלי באמצעות הוספתם לחוק האזרחים הוותיקים. . "ניכוס" זכויות הזקנים בידי הסתדרות הגמלאים 1.6 חוק האזרחים הוותיקים גרם לכך שמכלול הפעילות בתחום ההגנה על זכויות הזקנים בישראל "נוכס" באופן חוקי על ידי הסתדרות הגמלאים. לדוגמה, בקביעת הרכב המועצה הציבורית לענייני אזרחים ותיקים נקבע כי יהיו "חמישה נציגים לפחות של הסתדרות הגמלאים בישראל", שהם למעשה הנציגים היחידים והבלעדיים בתחום המובהק של ייצוג הזקנים. קביעה זו נבעה בשעתו ממניעים פוליטיים–אישיים של ח"כ נאווה ארד, שהודתה בפה מלא שהדברים נעשו בכוונה: "אדוני היושב, אני רוצה לומר לך, שעוד בשנת 9891, כשחוק האזרחים הותיקים התקבל, קבענו בחוק, חד וחלק, שמי שמייצגת את הגמלאים והגמלאיות במדינת ישראל, את האזרחים והאזרחיות הוותיקות במדינת ישראל, זו הסתדרות הגמלאים" (דברי הכנסת, 6991.2.6, עמ' 1704). חשוב להדגיש: אין כל כוונה להמעיט בחשיבותה של הסתדרות הגמלאים ובמרכזיותה במאבק המתמשך לקידום זכויות זקנים בישראל. אין ספק שרק בזכות פעילותה המאומצת של הסתדרות הגמלאים הצליח חוק האזרחים הוותיקים לעבור בכנסת. עם זאת, ה"בלעדיות" שנטלה הסתדרות הגמלאים בקשר לחקיקת החוק ולעיצוב תוכנו יצרה גם תופעות לוואי שליליות. אחת מהן קשורה לזהות הפוליטית–היסטורית של ההסתדרות עם מפלגת העבודה: לנוכח זהות זו "נצבעה" כל פעולה של הסתדרות הגמלאים (בצדק או שלא בצדק) בצבעים היסטוריים של