משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

פרק שביעי . 196 הם יקבלו את הכל בזכות" (ח"כ תמר גוז'נסקי, דברי הכנסת, 7991.7.92, עמ' 9468). במילים אחרות, גלגוליו של חוק האזרחים הוותיקים גרמו לכך שהחוק היום לא רק שאינו מתמודד עם הבעיות החברתיות והמשפטיות המהותיות המעסיקות הוא מסיט את הדיון הציבורי ואת הכוחות החברתיים — את אוכלוסיית הזקנים מהבעיות האמיתיות, הקשות, של הזקנים. חוק האזרחים הוותיקים מאפשר להימנע מהתמודדות עם הבעיות האלה אגב תשלום מס שפתיים באמצעות ההטבות וההקלות שבחוק. המחוקק הישראלי יכול להתהדר, במילים גבוהות ובמליצות נשגבות מעל בימת הכנסת, בחוק שלמעשה אין בו תוכן של ממש. התנהלות הכנסת עד היום, בכל הנוגע לחוק האזרחים הוותיקים, משדרת ציניות פוליטית כוחנית: החוק "מתעורר לחיים" לפני בחירות כלליות רק כדי "למות" לאחריהן; ראשי הממשלות ושרי העבודה והרווחה אינם מוצאים עניין באזרחים רק כדי ליצור תדמית של אכפתיות שאין — הוותיקים ועושים בחוק שימוש ציני מאחוריה ולא כלום; חברי כנסת שמחים להתבטא במליצות בזכותם של הזקנים בישראל, אך בשעת האמת אינם מוכנים לנהל מלחמה אמיתית מול עמדותיהם של ראש הממשלה או שרי האוצר והרווחה. המחוקק אינו דואג באמת ובתמים ליישום החוק בפועל, והתדמית חשובה בעיניו יותר מהזקנים במציאות. לאן ממשיכים מכאן? מה שאפשר ללמוד מהמפגש של הזקנים בישראל עם חוק האזרחים הוותיקים הוא שיעור מובהק על הזיקה הפוליטית בין המצב החברתי של הזקנים ובין מעמדם המשפטי בספר החוקים. חוק האזרחים הוותיקים היום הוא בחזקת מצבה לכישלונה של אסטרטגיה חוקית: המוסדות המרכזיים בו אינם מתפקדים, ההטבות הכלכליות שהחוק ישמש אבן יסוד במבנה נכבד — הניתנות בו זעומות, והחזון הפוליטי נכזב, — לשינוי מעמדם של הזקנים בקרב הרשות המבצעת והממשלה בישראל נכון להיום. הן של ממשלת ישראל ומשרד — חוק האזרחים הוותיקים הפך לעלה תאנה בכל הקשור לקידום האינטרסים האמיתיים — האוצר והן של הסתדרות הגמלאים של הזקנים. הגופים האלה מתהדרים בו ומציגים אותו כראיה להצלחתם בהגנה על זכויות הזקנים וכאות לרגישותם לזכויות הזקנים, אך זה מסווה לפשיטת רגל חוקית. מצב הדברים היום הוא קיפאון משפטי: יש "סטטוס קוו" כוחני הגורם