משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

מבוא . 20 מבצר של פרטיות. — בית אינו רק נכס. בעבור רבים מסמל הבית חום והגנה פעולותיו של האפוטרופוס בקשר לבית המגורים של הגב' ג', מתוך כוונה גלויה בניגוד מוחלט ובולט לרצונה המוצהר והברור של הגב' — להשכיר אותו או למכרו שברו את רוחה של הגב' ג'. היא נתקפה דיכאון, — ג' לשוב ולסיים את חייה בביתה הרבתה לבכות, ובשעותיה הקשות ביותר מצאה בגב' מ' חברה נאמנה. הגב' מ' עשתה ככל יכולתה להקל על הגב' ג' את שהייתה במוסד השיקומי: היא נהגה לבקר אך — אותה מדי יום ביומו, ישבה לצדה במשך שעות, הביאה לה מאכלים שאהבה בכל אלה לא היה כדי לנחמה. לפיכך, לפי בקשתה המפורשת של הגב' ג', החליטה לבטל את צו האפוטרופסות, או, — הגב' מ' לנקוט הליך של בקשה לבית המשפט לחלופין, להביא למינויה של הגב' מ' לאפוטרופסית על הגב' ג'. מעמד של "חבר קרוב" המחסום החוקי הראשון בדרכה של הגב' מ' היה "זכות העמידה". הגב' ג' הייתה ערירית, כאמור, ללא קרובי משפחה. חברתה היחידה הייתה הגב' מ', שחיפשה דרך לסייע לידידתה במצוקתה. בהקשר זה ראוי לזכור כי לגוף שמונה לאפוטרופוס עמדה טענה מקדמית בפני בית המשפט לענייני משפחה, טענת "היעדר מעמד": כלומר, היעדר זכות של הגב' מ' לייצג את הגב' ג'. ואמנם, במבט ראשון נראה בדין יסודה. סעיף 08 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מגדיר — שהטענה במונח "קרוב" קרובי משפחה בלבד: אב, אם, בן, בת, אח, אחות, סב, סבה, נכד, נכדה. לכן סעיף 27 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, המעניק ל"קרובים" מעמד המאפשר להם לפנות לבית המשפט בכל דבר ועניין, אין בכוחו לסייע לגב' מ'. את התשובה לבעיה משפטית זו היה אפשר למצוא בפסיקה. שאלה דומה נדונה , פ"ד לד(2), 753, שם אמר השופט שמגר את ניסנקורן ’ ניסנקורן נ בע"א 97/096, הדברים האלה: "... החוק האמור ייחד את זכות הייצוג של קטין לאפוטרופסו בלבד ואינו מכיר במעמד של ידיד קרוב המוסמך לפנות לערכאות בשם הקטין, בייחוד כאשר יש לקטין אפוטרופסים טבעיים... אולם עיון שני בחוק הנ"ל מתשכ"ב מלמד, כי הוראותיו לא הצטמצמו לקביעת מעמדם הבלעדי של האפוטרופסים הטבעיים ושל האפוטרופוס על–פי מינוי, אלא גם העניקו מעמד למי שפועל כאפוטרופוס למעשה, אף אם לא נתמנה כלל (סעיף גם ידיד קרוב במשמע, ועל כן יכולה — 76 לחוק); ‘אפוטרופוס למעשה'