משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

201 . כשהחוק פוגש נהגים זקנים בעל חשיבות מהמדרגה הראשונה: רישיון נהיגה מאפשר לאנשים זקנים לבקר חברים ובני משפחה, מאפשר להם לנסוע ולערוך קניות באופן עצמאי וכן לנסוע יעדים ותכליות מרכזיים בחיי אנשים בגיל זיקנה. — לשם קבלת טיפולים רפואיים מחקרים שנערכו בתחום זה מחזקים היבטים אלה בנתונים שהראו, כצפוי, כי יעדי הנסיעה של הנהגים המבוגרים ממוקדים הרבה יותר מאלו של הנהגים הצעירים. נהגים זקנים בדרך כלל נוהגים אל יעדים מוגדרים, כגון ביקורים אצל בני משפחה וחברים, קניות וטיפולים רפואיים בבתי חולים, יותר משהם נוהגים לשם טיול או לשם עצם ההנאה שבנהיגה. הקשר בין גיל, זיקנה ומעורבות בתאונות דרכים הבעייתיות שבהמשך נהיגה בגיל זיקנה גם אם אין מחלוקת בסוגיית חשיבותה של הנהיגה ומרכזיותה בעולמם של הזקנים, עדיין נשאלת השאלה: האם נהגים זקנים מסוכנים יותר מנהגים צעירים? ובמילים האם יש קשר סטטיסטי מובהק בין גיל כרונולוגי ובין מעורבות בתאונות — אחרות דרכים? מאז שנות ה–08 של המאה העשרים גוברת והולכת התעניינות המחקר בהבנת הקשרים בין העלייה בגיל הנהגים ובין המעורבות בתאונות דרכים. בעניין זה יש בישראל ובעולם הרחב נתונים רבים שלא תמיד עולים בקנה אחד. ננסה להציג תמונה עדכנית של המידע בתחום זה. מעורבות בתאונות דרכים — יחסית לגודל אוכלוסיית הנהגים סוג אחד של נתונים אמפיריים בוחן את שיעור המעורבות של נהגים זקנים בתאונות דרכים יחסית לשיעורם בקרב כלל הנהגים. בשיטה זו מחלקים את כלל הנהגים לקבוצות גיל ומנתחים את היקף המעורבות של כל קבוצת נהגים בכלל תאונות הדרכים בשנה נתונה. בדרך כלל, נתונים מסוג זה מראים שנהגים זקנים "טובים יותר" מנהגים צעירים יותר, שכן שיעור המעורבות שלהם בתאונות דרכים נמוך ביחס לשיעורם באוכלוסיית הנהגים. אם כן אפשר לומר בהכללה כי נהגים זקנים, יחסית לשיעורם בכלל אוכלוסיית הנהגים, מעורבים בפחות תאונות דרכים. מעורבות בתאונות דרכים — יחסית למספר הקילומטרים הסטטיסטיקה, המתבססת על בחינת מעורבותם של זקנים בתאונות דרכים ביחס לשיעורם באוכלוסייה באופן כללי או ביחס לשיעורם באוכלוסיית הנהגים באופן קונקרטי, עוררה ביקורת. הביקורת טענה שנתונים אלה מעוותים את תמונת