משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

203 . כשהחוק פוגש נהגים זקנים בעקבות תאונות דרכים בשנת 1002 היה %31, בעוד שיעורם בקרב הנהגים היה כ–%6 בלבד (הרשות למניעת תאונות דרכים, 1002). נתונים אלה השתלבו בנתוני מחקרים שעסקו בסוגיה זו ומצאו כי לגיל מבוגר ולמצב בריאותי לקוי קשר ישיר Zhang et al., לסיכון גבוה יותר למוות של נהגים מבוגרים בתאונות דרכים ( ). לא מפתיע אפוא שהנתונים הדרמטיים בתחום, אלה שגרמו ל"הזנקת" 2000 הדיון במעורבות זקנים בתאונות דרכים, נגעו לממד אמפירי זה של נהיגת הזקנים ולכך שה"תוצאה" של מעורבותם בתאונות דרכים קשה יותר. כנגד נתונים אלה אפשר לטעון כי אין בהם הפתעה והם אף צפויים ברמה מסוימת, שכן יותר משהם משקפים יכולות נהיגה של נהגים זקנים הם משקפים את החוסן הפיזי הטוב יותר של נהגים צעירים ואת "שרידותם" הגבוהה יותר של נהגים צעירים בתאונות דרכים הכרוכות בפגיעות פיזיות. יתרה מזו: גם בתחום זה יש מחקרים המצביעים על נתונים שונים במידה מסוימת, ולכן גם על בסיס נתונים .) Dullise, 1997 אלה אי אפשר להסיק כי זקנים הם נהגים מסוכנים יותר ( סטטיסטיקה הנוגעת להערכת סיכון על פי מדידת המעורבות בעבירות תנועה דרך אמפירית שונה להערכת המסוכנות היחסית של נהגים זקנים בוחנת את השאלה אם נהגים מבוגרים מבצעים עבירות תנועה במספר גדול יותר מנהגים צעירים יותר. מחקרים הראו כי נהגים מבוגרים שמחליטים שלא לוותר על רישיון נהיגה נוהגים לאט יותר, וגם כאשר יש ירידה בכישורי הנהיגה שלהם אין עלייה ). במילים אחרות, לא קל Strahileviz, 2006 בעבירות התנועה שהם מבצעים ( לקבל תשובה אמפירית פשוטה לנוכח העובדה שנהגים זקנים מבצעים בעצמם "התאמות" לדפוס הנהיגה שלהם, וכך מצטמצמת "חשיפתם" הפוטנציאלית לביצוע עבירות תנועה בהשוואה לקבוצות גיל אחרות (לדוגמה, אם נהגים זקנים בוחרים לנהוג בדרכים שמוכרות להם היטב או להפחית את היקף הנסיעות הבין– עירוניות שלהם, הסיכוי שלהם להיתפס בביצוע עבירות תנועה מצטמצם). שאלת "מיליון הדולר": האם זה הגיל או "משהו אחר"? השאלה הקשה ביותר מבחינה אמפירית היא מקומו של הגיל הכרונולוגי בממצאים הסטטיסטיים שתוארו לעיל. ובניסוח אחר: האם המפתח להבנת שיעורי המעורבות או אי המעורבות בתאונות דרכים, בעבירות תנועה ובמידת הפציעה והמוות הוא או שההבנה קשורה לפרמטרים אחרים, כגון חולי? כפי שאפשר — הגיל הכרונולוגי להתרשם משיטות המדידה המגוונות שתוארו לעיל, בשל המגבלות המתודולוגיות