משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

205 . כשהחוק פוגש נהגים זקנים of evaluation for declines in driving competence resulting in an unacceptable crash risk is directed to medical conditions (p. 7). חוקרים אלה טוענים אפוא כי במקום שיח על "נהגים זקנים" צריך לאמץ שיח על "נהגים בסיכון רפואי". הוא ממקד את הדיון בסיבה — לבחירה במושג החלופי יש יתרונות: הראשון מצב רפואי ולא גיל כרונולוגי; היתרון — יתית למעורבות בתאונות הדרכים ִ האמ הוא מאפשר לפתח מדיניות רציונלית יעילה, בד בבד עם צמצום הפגיעה — השני הקשורה בהטלת סטיגמה על קבוצת נהגים על לא עוול בכפם. דוגמה מעניינת לסטיגמה כזאת אפשר לראות בהסדר שעוגן לא מכבר בחקיקה ביפן (יוני, 8002), הסדר המחייב כל נהג להדביק על החלון האחורי של רכבו מדבקה בצורת תלתן. אף שמטרת החוק הייתה "להגן" על הנהגים המבוגרים, התוצאה הלא מפתיעה הייתה הצקות חוזרות ונשנות מצד נהגים אחרים בכביש. שני היתרונות שהוזכרו מהותיים וחשובים, אך נראה שחשוב יותר שהדיון בפתרונות ל"בעיית הנהיגה בגיל מבוגר" יעבור מהמישור הרגולטורי, הפחות יעיל, אל המישור הרפואי, היעיל יותר. לדעת חוקרים בארצות הברית, כדי לצמצמם את מעורבותם של נהגים מבוגרים בתאונות דרכים צריך להתמקד בבעיות הרפואיות .) Lyman, McGwin, & Sims, 2001 המובילות לליקוי בכישורי נהיגה ובתיקונן ( התמקדות כזאת יכולה להיות בדרך של פתרונות רפואיים (כגון ניתוח עיניים) או בדרך של חינוך להתנהלות זהירה (כדי למנוע נפילות המאפיינות מבוגרים). דיון במישור הרפואי גם יוביל להגדרה מדויקת יותר של בעיות בריאות המאפיינות ירידה בכישורי נהיגה ויאפשר גם לאלו הלוקים בבעיות בריאות להמשיך לנהוג בתנאים מסוימים. למשל, יש מחקרים המראים שאין קשר מהותי בין דמנציה קלה לבין עלייה בשיעורי מעורבות בתאונות דרכים. לאור ממצאים אלו אפשר לטעון כפוף למעקב רפואי — כי גם אלו הלוקים בדמנציה קלה יכולים להמשיך ולנהוג .) Ott et al., 2008 ובדיקות תקופתיות ( נראה שמתגבשת היום הסכמה רחבה על כך שגיל כרונולוגי לבדו או אפילו "תגית" רפואית (לכשעצמה, ללא תשתית ראייתית מבוססת) אינם מנבאים תקפים דיים להצדיק שלילתה של הזכות לנהוג או הגבלתה. יתרה מזאת, אפשר לומר שיש הסכמה מדעית על כך שקבוצת הנהגים הזקנים היא קבוצה שייחודה בהטרוגניות של הקבוצה ולא בהומוגניות שלה, ולפיכך אין לאמץ את יחידת המדידה הקבוצתית של "זיקנה" ליחידת מדידה תקפה של הזכות להמשיך לנהוג.