משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

פרק שמיני . 208 — נהגים המבקשים לחדש את רישיונם להתייצב בעצמם במשרד הרישוי כדי לאפשר לפקידי הרישוי להתרשם במישרין ממצבו של הנהג ולשמש מעין מנגנון המאפשר גם בדיקה וביצוע של התנאים המקדמיים האחרים על פי המוקדים שתוארו לעיל. בהסתמך על ארבעת המוקדים שתוארו, אפשר "לדרג" הסדרים חוקיים בכל הנוגע לאוכלוסיית הנהגים הזקנים בתצורה הזאת: טיפולוגיה של נקודות איזון רגולטיביות להסדרת נהיגה בזיקנה המוקד הגילי המוקד הרפואי מוקד הדיווח מוקד ההתייצבות מודל 1: מדיניות גילית "מחמירה" + + + + מודל 2: מדיניות "ביניים" גילית + — /+ — /+ — /+ מודל 3: מדיניות ביניים לא–גילית — — /+ — /+ — /+ מודל 4: מדיניות לא–גילית "מקילה" — — — — הטיפולוגיה המרובעת הזאת מאפשרת לאפיין את הדפוסים העקרוניים של ההתמודדות החוקית עם מדיניות חידושו של רישיון הנהיגה של זקנים: בקצהו — האחד של הספקטרום אפשר לזהות שיטות משפט המאמצות גישה "מחמירה" היא מחמירה בדרישות שלה מנהגים זקנים, ובעצם מכלל ציבור הנהגים ומציבור הרופאים. דוגמה לכך היא וושינגטון די–סי: חוקיה כוללים למעשה את כל המוקדים בצורה גורפת ומחמירה למדיי. בקצה האחר של הספקטרום יש מדינות המאמצות גישה "מקילה" שמסירה כמעט כל מערכת חיצונית של "סינון", למעט תית הקבועה. דוגמה כזאת היא מדינת טנסי בארצות הברית: ִ דרישת החידוש הע לאחר שלב הרישוי הראשוני, אדם יכול לחדש את רישיון הנהיגה שלו באמצעות כל חייו. עם זאת, מודלים "קיצוניים" — הדואר מבלי שיעבור שום "סינון" נוסף כאלה הם המיעוט. מרבית המדינות מאמצות מדיניות ביניים, גילית או אחרת. ההבדל המהותי